קרקע חקלאית היא קרקע שייעודה התכנוני מוגדר לעיבוד חקלאי, למרעה או לשימושים נלווים, ורובה בישראל מנוהל בידי רשות מקרקעי ישראל במסגרת חוזי חכירה מול מושבים, קיבוצים וחקלאים. שינוי הייעוד למגורים
או לתעסוקה מחייב אישור של מוסדות התכנון, תשלום היטלי השבחה ודמי חכירה, ועשוי להעלות את שווי הקרקע פי כמה. בשל הפער הזה התפתח שוק של עסקאות ספקולטיביות שבהן נמכרות זכויות בקרקע לפני שהתקבל אישור כלשהו, תופעה שהרשויות מזהירות מפניה בשל הסיכון שהשינוי לא יאושר
כלל. עבור רוכשים, הבדיקה החשובה היא מצב התכנון בפועל, זהות הבעלים והמגבלות הרשומות. הנושא נמצא בלב הדיון על היצע הקרקעות. מחירי הדיור מושפעים ישירות מקצב שחרור הקרקעות לבנייה.
הנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה כללים להקצאת קרקע למתקני אגירת חשמל עצמאיים ביישובים חקלאיים. ההסדר כולל תקופת הקצאה של 49 שנה, תשלום נפרד עבור מתקן האגירה ותנאים למעבר מהסכם פיתוח לחוזה חכירה
החברות שמשווקות קרקעות חקלאיות מוכרות חלום - אבל לרוב הוא מתנפץ מהר - האם באמת אפשר להרוויח ולמה גם אם בעוד 20 תקבלו קרקע לבנייה, מכתב אחד מרשות המסים יכול להוריד את האוויר? עורך דין מומחה בתחום: "בדרך כלל יעברו שנים ובסוף לא תוכל לבנות"
קיבלתם החלטה להשקיע בקרקע חקלאית למכירה? עומדים בפני חתימה על ההסכם? תעצרו הכל! יכול להיות שהקרקע שאתם עומדים לקנות נמכרת במחיר מופרז או שלא תופשר לעולם! עו"ד מקרקעין אושר אלקיים יענה לכם על כל השאלות לנושאים אלה ועוד – במאמר שלפניכם
.jpg "יוון - צילום: pexels")
