בנקים
תגית הבנקים מרכזת את הסיקור של המערכת הבנקאית בישראל, אחד הענפים המרכזיים והמשפיעים ביותר על המשק ועל הכלכלה של משקי הבית. הכיסוי כולל את הדיווחים הכספיים של הבנקים הגדולים, מדיניות חלוקת הדיבידנדים, מבנה העמלות, רפורמות בתחרות בין הגופים הפיננסיים ורגולציה מטעם הפיקוח על הבנקים. הבנקים ממלאים תפקיד מרכזי בהעמדת אשראי, בניהול הפיקדונות של הציבור ובמימון פעילות עסקית ומשכנתאות עבור מיליוני לקוחות פרטיים ועסקיים.
המערכת הבנקאית מושפעת באופן ישיר משינויים בסביבת הריבית, מהתפתחויות בשוק הדיור ומרמת הפעילות הכלכלית הכללית. סביבת ריבית גבוהה מרחיבה בדרך כלל את מרווחי האשראי של הבנקים, בעוד האטה כלכלית מגדילה את הסיכון לחדלות פירעון של לווים. בשנים האחרונות ניצבת בפני הבנקים תחרות גוברת מצד גופים פיננסיים חדשים וטכנולוגיות פינטק המשנות את פני התחום ומאתגרות את המודל המסורתי. סוגיות של שביעות רצון לקוחות, שקיפות מידע והנגשת שירותים לעסקים קטנים ובינוניים עומדות במרכז השיח הציבורי והרגולטורי.
מבחינת המשקיעים, מניות הבנקים נחשבות לרכיב משמעותי במדדים המובילים בבורסה בתל אביב, והביצועים שלהן משקפים במידה רבה את בריאות המשק. יציבות המערכת הבנקאית מהווה נדבך מרכזי בביטחון הכלכלי של המדינה, ולכן היא זוכה לפיקוח הדוק ולתשומת לב ציבורית רבה. גם התפתחויות בבנקאות העולמית, לרבות הערכות של בתי השקעות בינלאומיים לגבי הסקטור, משפיעות על הסנטימנט כלפי הבנקים המקומיים. משברים בנקאיים בעולם ממחישים את החשיבות של ניהול סיכונים זהיר ושל רמת הלימות הון גבוהה. תגית זו מאפשרת מעקב אחר המתרחש בענף מרכזי זה ואחר ההשלכות הנרחבות שלו על כלל המשק. לקריאה נוספת ניתן לעיין בתגיות ריבית, בנק ישראל ומניות.
בלי חתימות בסניף והגדלת היקפי האשראי: הקלות הפיקוח על הבנקיםבצל מערכת "עם כלביא" הפיקוח על הבנקים יוצא (שוב) בשורת הקלות למערכת הבנקאית: נטילת הלוואות ודחיית תשלומים בלי נוכחות פיזית, לאפשר חריגות מהמסגרות לזמן ארוך יותר, וגמישות באשראי הצרכני וגם - הבנק יוכל להתקשר ולנדנד לנו לקחת הלוואה אפילו אם סירבנו לו בעבר
- בג'פריס ממליצים על הבנקים בישראל; מי עם האפסייד הכי גדול?
האנליסטים בג'פריס מעלים תחזיות רווח לבנקים הגדולים - ממליצים לקנות את מניית לאומי ודיסקונט, פועלים בהמלצת "החזק"
- באיזה בנק הריבית הכי גבוהה על הפיקדון ואיפה ההלוואה הכי זולה?
איזה בנק הצטרף לבנק ירושלים בפסגה עם הריבית הגבוהה ביותר על פיקדון לשנה-שנתיים ועל כמה עמדה הריבית הכי זולה להלוואה (פריים) בחודש מאי?
- הצעת חוק: הבנקים יחויבו לשלם ריבית על העו"ש
211 מיליארד שקל מעלים אבק בחשבונות העו"ש של משקי הבית ונשחקים עם האינפלציה; ועדת הכלכלה של הכנסת החלה לדון בשלוש הצעות חוק לחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות זכות בעו"ש - בנק ישראל מתנגד
- שלושת הבנקים הגדולים קיבלו שיפור בדירוג; אבל, הדירוג של דיסקונט והבינלאומי עם אופק שלילי
מעלות S&P העלתה את אופק הדירוג של הבנקים הגדולים משלילי ליציב והשאירה את אופק הדירוג של דיסקונט והבינלאומי על שלילי; וגם - בשעה שהדירוג של ישראל עם אופק שלילי - האופק של הבנקים יציב, הכיצד? הרי הבנקים הם תמונת הראי של המשק
- "התשואה להון בבנקים תעלה ל-17% ברבעון השני"
בסיכום עונת הדוחות של הבנקים, באי.בי.אי מעריכים כי התשואה להון הממוצעת בקרב הבנקים תעלה ל-17% ברבעון השני לעומת 15.4% ברבעון הראשון, ותתייצב בהמשך השנה על כ-16%; מכפיל ההון הממוצע עומד על כ-1.32, תמחור שמשקף טוב יותר את הערך הגלום במניות לעומת מבעבר, אך באי.בי.אי סבורים: "אין בכך כדי לשלול המשך עליות"
- בנק ירושלים רושם עלייה של 3% ברווח הנקי לכ-45.8 מיליון, התשואה על ההון 12.4%
הרווח הנקי ברבעון הראשון עלה קלות ל-45.8 מיליון שקל; הצמיחה באשראי נמשכת בעיקר במשכנתאות ונדל"ן, וההכנסות מזנקות בזכות סינדיקציה ומכירת תיקים
- דוחות מזרחי טפחות רושם רווח של 1.29 מיליארד שקל. התשואה להון 16.2%
הרווח הנקי של הבנק ברבעון הראשון הסתכם ב-1.29 מיליארד שקל, עלייה מתונה לעומת השנה שעברה; האשראי לציבור צמח ב-10%, והבנק מדווח על הרחבת פעילות בתחום האשראי העסקי
- הבנקים חויבו 'להחזיר' לציבור 3 מיליארד שקל; קיבלנו הטבות עם אותיות קטנות
רווחי הבנקים הגיעו לשיא בשנה האחרונה של 29 מיליארד שקל, הפיקוח על הבנקים ש'הוגנות' היא מיעדיו המרכזיים הנחה את המערכת להחזיר לציבור 3 מיליארד שקל אבל לא הנחה אותם למי - איך - ומתי; מה ההקלות שנקבל בכל בנק ומי יפקח שהתקציב ימומש?
- הממשלה נגד הבנקים: מי באמת אחראי למחירי הדירות?
בזמן שמחירי הדירות עדיין גבוהים והביקושים ממשיכים להתקרר, הממשלה מפנה אצבע מאשימה כלפי הבנקים שלכאורה מונעים מהיזמים להוריד מחירים. הבנקים מצדם מזהירים: ההתערבות עלולה להחמיר את המצב, להעמיק את משבר הדיור ולהקטין בפועל את ההיצע; מי באמת קובע את מחיר הדירה בישראל?