עמנואל מקרון נבחר לנשיאות צרפת כשהיה אחד המועמדים הצעירים בתולדות הרפובליקה, ומאז הפך לאחד השחקנים המרכזיים בזירה האירופית.
לפני הפוליטיקה עשה מקרון את דרכו בשירות הציבורי הצרפתי ובעולם הבנקאות להשקעות, ניסיון שעיצב את גישתו הכלכלית. הוא נכנס
לממשל כשר הכלכלה, ובהמשך פרש והקים תנועה פוליטית חדשה שהציבה את עצמה במרכז המפה — לא ימין ולא שמאל מסורתיים — ובכך שברה את הדומיננטיות של המפלגות הוותיקות.
הקו הכלכלי שלו מזוהה עם רפורמות בשוק העבודה, הפחתת מסים על חברות וניסיון להגמיש את הכלכלה
הצרפתית כדי למשוך השקעות. חלק מהמהלכים האלה, ובראשם רפורמת הפנסיה והעלאת גיל הפרישה, עוררו גלי מחאה רחבים ושביתות ממושכות.
בזירה הבינלאומית מקרון קידם עמדה של ריבונות אירופית — חיזוק היכולת הביטחונית והתעשייתית של האיחוד ותלות פחותה בכוחות חיצוניים.
הוא היה מעורב במאמצי תיווך בסכסוכים שונים, ובמדיניות האיחוד מול רוסיה, סין וארצות הברית.
יחסיו עם ישראל כללו ביקורים הדדיים ומעורבות בסוגיות אזוריות, לצד מחלוקות פומביות בנושאים מדיניים.
בשנים האחרונות מתמודד מקרון עם משבר פוליטי
ותקציבי מתמשך. ממשלות בראשות ראשי ממשלה שמינה נפלו בזו אחר זו בהצבעות אי אמון, החוב הציבורי של צרפת עבר 3.3 טריליון יורו, והמדינה ספגה כמה הורדות דירוג
אשראי ברצף. התשואה על אג"ח ממשלת צרפת טיפסה מעל 4.5%, והפער מול גרמניה התרחב.
מאות אלפי מפגינים בצרפת, אלפי עצורים, חנויות שנבזזות ומחאות שמתפשטות גם לאיטליה, בלגיה ופורטוגל. דווקא כשהחוב הצרפתי מגיע ל-3.6 טריליון אירו והממשלה מנסה להעביר קיצוצים של 54 מיליארד אירו, אירופה מתמודדת עם גל מחאה שמאיים להפוך ממשבר חברתי למשבר כלכלי.
החשש הגדול הוא מפגיעה באמון המשקיעים שתתפשט לשוקי האג"ח ולבנקים ביבשת
החרפת הרטוריקה האמריקאית סביב גרינלנד ואיומי המכסים החריגים על צרפת דוחפים את המשקיעים למטבעות אירופיים ולעלייה חדה בתנודתיות; השווקים נערכים להסלמה אפשרית בעימותי הסחר
צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי
סבסטיאן לקורנו, לשעבר שר ההגנה, מתמנה לראש ממשלה חמישי בשנתיים ונדרש להעביר תקציב בפרלמנט מפולג; האופוזיציה דורשת בחירות מוקדמות והשווקים חוששים מהמשך חוסר היציבות בצרפת
באיחוד האירופי מתגבש מהלך לבחינת ביטול הסכם הסחר עם ישראל - צעד שעשוי לגרור פגיעה קשה ביצוא, במחקר וביחסים הכלכליים שלנו עם מדינות האיחוד. גרמניה, הונגריה וחברות נוספות עוד ניצבות בדרכה של ההחלטה הזו, אך ייתכן שיש כלים נוספים כדי לפגוע בישראל. גם בריטניה
וטראמפ מצדם מצטרפים לקו תקיף שמתגבש נגד ירושלים. החשש בישראל הוא מפני הידרדרות מהירה ממחלוקת מדינית לנזק כלכלי עמוק
יממה לפני פתיחתה של אחת מתערוכות הנשק החשובות בעולם, החליטו בפריז להפלות את ישראל בתואנה של שמירה על זכויות אדם. אלא שבמקרה, ישראל וצרפת מתחרות ראש-בראש על פיתוח נשקים מסוימים. לישראל אף יש את היתרון של הוכחת יכולות בשדה הקרב - אבל כל זה לא משנה, כי
בקרב ההסברה של ישראל בעולם, לעובדות אין משמעות