גירושים

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את תביעת האב לבטל את חיובו בדמי מדור עבור הקטין, לאחר שהתברר כי האם ובנה מתגוררים ביחידת דיור בבית אביה, מבלי שהוכח תשלום שכירות אמיתי. לעומת זאת, בקשת האב להפחתת המזונות השוטפים נדחתה. השופט ארז שני קבע כי אין שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה, אך הדגיש כי "כדי לחייב אדם בדמי מדור - יש צורך בביצוע תשלום בפועל"

קרקע בנס ציונה הפכה ל-7 דירות שקיבל הזוג. האישה טענה שזה שלה בלבד, בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי קבע שזה שייך גם לבעלה-גרושה

ארבע שנים לאחר שאישר בבית המשפט הסכם גירושים, ניסה גבר לבטל אותו בטענה שבעת החתימה הוא היה במצב נפשי קשה, לא הבין את משמעות ההסכם ונפגע ממנו כלכלית. השופטת קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה את טענותיו וקבעה כי מדובר בניסיון מניפולטיבי לשנות בדיעבד הסכם תקף. לדבריה, התובע תפקד באותה תקופה באופן מלא, נשא בתפקיד ביטחוני בכיר ואף היה חד ומרוכז בעדותו

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את תביעו של אב להפחתת מזונות כלפי גרושתו. אשתו טענה שהכנסתו דווקא עלתה עקב שירות המילואים שלו. השופט ירון אלטרזון קבע כי השינויים שחלו מאז ההסכם המקורי, בהם חלוקת זמן כמעט שוויונית בין ההורים, עלייה בהכנסות האם והולדת ילדים נוספים לשני הצדדים - מצדיקים עדכון. האב יחויב לשלם 1,216 שקל בלבד בחודש במקום 4,400 שקל, החל מינואר 2025

שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי הימלטות הבעל מן הארץ תוך ניתוק קשר עם ילדיו והפסקת התמיכה הכלכלית והותרת האשה לשאת בכל העול הכרוך בכך, מהווים "נסיבות חריגות במיוחד" המצדיקות להעניק לאשתו 60% מתמורת מכירת הדירה המשותפת. בהחלטה חריפה בחומרתה קבע השופט כי, "העלמותו החד-צדדית של המשיב באמצע ההליך היא מקוממת, מכעיסה וחסרת תום לב משווע"

האישה טענה כי השיתוף הרכושי בין בני הזוג פסק רק בספטמבר 2024, עם פתיחת תיק הגירושים, ואילו הבעל דרש להקדים את מועד הקרע ל-1986, אך הוא לא הצליח להוכיח כי מאז התקיימה הפרדה כלכלית. השופטת גלית מרגלית ביטון קבעה כי השיתוף הסתיים רק עם פתיחת הליך יישוב הסכסוך בבית הדין הרבני, והבהירה כי בקשה להקדים את המועד 38 שנה אחורה היא "בלתי סבירה בעליל"

פסק דין מעניין מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל קבע כי שתיקה ממושכת של אם במשך 14 שנה מהווה ויתור על זכותה לגבות את המזונות שנפסקו לטובת ילדיה. השופט מחמוד שדאפנה הדגיש כי המחוקק קבע מגבלות זמן ברורות לגביית מזונות מהעבר, וכי היעדר פעולה מצד האם מלמד על הסכמה לכך שהמזונות לא ישולמו. הוא אף דחה טענה לגבי פחד שהיה לאשה מפני בעלה לשעבר

בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים

פסק דין יוצא דופן: למרות ההסכמה להמשיך להתגורר באותו הבית לאחר הגירושים, אבל בחדרים נפרדים וללא חיי מין ואינטימיות במשך יותר מעשור, קבע בית הדין הרבני כי לא מדובר בניסיון אמיתי לעשות שלום בית, וכי הנישואים הגיעו לקיצם באופן סופי. ההכרעה משקפת את האופן שבו בתי הדין מתייחסים למקרים שבהם נשמר קשר מגורים טכני בלבד, אך לא חיי זוגיות ממשיים

במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים