גירושים

האם פרידה בין בני זוג עלולה להכניס פרויקט פינוי-בינוי או תמ"א לסחרור? מה קורה כשאחד הצדדים מתנגד לחתום, כיצד מתמודדים עם בן זוג שלא רשום בטאבו, ואילו זכויות יכולות לצוץ דווקא אחרי מותו של אחד מבני הזוג? מקרים שנדונו בבתי המשפט ובערכאות הרבניות מגלים עד כמה הסוגיה רגישה ואיך היא עשויה להכתיב את קצב ההתקדמות של פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים

הגבר, שנמצא בהליכי גירושים, טען כי שלחה מייל פוגעני שבו ייחסה לו ניצול פסול של החשבונות של הוריו, ואף דאגה שהמידע יגיע למשפחתו. השופט צחי אלמוג מבית משפט השלום בהרצליה קבע כי הדברים חוסים תחת ההגנה המוחלטת של חוק איסור לשון הרע, ודחה את התביעה על הסף. התובע חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין

בית הדין הרבני הגדול בירושלים דחה ערעורים הדדיים של בני זוג שהתגרשו, והותיר על כנו חיוב הבעל לשלם 180 אלף שקל בלבד מתוך כתובה שנכתבה על סכום כולל של חצי מיליון שקל. אלא שמעבר לסכסוך המשפחתי, ניצלו הדיינים את ההזדמנות כדי לקרוא לשינוי כולל בשיטה - ולשים קץ אחת ולתמיד לתופעת הכתובות המנופחות, שגורמות לסכסוכים אינסופיים ולחוסר אחידות בפסיקה

גבר טען כי בנו מוכן לראותו לדקות ספורות בלבד - וגם זה רק בתמורה למתנות וכסף ממנו. מנגד, האם ביקשה להגדיל את דמי המזונות. פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בקריות חושף מערכת יחסים מורכבת, שבמסגרתה נקבע כי גם האב וגם האם תרמו להידרדרות הקשר. בסופו של דבר הוחלט להפחית את דמי המזונות, אך לא לבטלם, תוך מתן דגש על כך שטובת הילד היא השיקול המרכזי

אשה טענה כי חתמה על הסכם גירושים שמנשל אותה מדירת המגורים והרכב תחת לחץ, איומים ומניפולציות מצד בעלה לשעבר. השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי לא הובאו ראיות משכנעות לכפייה או לעושק, וכי ההסכם נחתם לאחר משא ומתן, הוחלפו טיוטות ואושר פעמיים בבית המשפט. נקבע כי מתחים ולחצים הם חלק בלתי נפרד מהליך פרידה, ואין בהם כשלעצמם כדי לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין

אשה תקבל כתובה בסכום של 130 אלף שקל, חרף התנהגות בעייתית מצדה - כולל כליאה במרפסת, קללות כלפי הילד מהנישואים הקודמים ואמירות קשות להורי הבעל, כך קבע בית הדין הרבני ברחובות. עוד נפסק כי לא הבעל ולא האשה אשמים בגירושים, אלא עצם נוכחותו של בנו הקטין מהנישואים הקודמים, שהובילה למתיחות בלתי אפשרית בין השניים - ולבסוף להרס חיי הנישואים

פסק דין חריג של בית הדין הרבני הגדול ביטל חיוב מזונות מהאב לאחר שהאם עברה עם הילדים למקום מרוחק מירושלים, בניגוד להסכמות. אף שבית הדין בחר שלא לאכוף עליה לחזור לעיר, נקבע כי היא זו שתישא בעיקר עלויות ההסעות. בפסק הדין נשמעה ביקורת חריפה על האם ועל טענותיה: "דמעות תנין", "הפרה מתמשכת" ו"טענות שמקומן בגן ילדים"

למרות כתובה עם סכום כולל של 900 אלף שקל, בגידה שבה הוא הודה בעצמו והרשעה פלילית של הבעל בגין אלימות, קבע בית הדין הרבני הגדול שאין עילה להתערב בפשרה שאליה הגיעו הצדדים בבית הדין האזורי - 300 אלף שקל בלבד. "אי אפשר לומר שגובה הפשרה הוא טעות הנראית לעין", כתבו הדיינים

כמה שנים אחרי הדיון על הסכם הגירושים חזרה האשה לבית הדין - הפעם עם בקשה לבטל את ההסכם שעליו חתמה. היא טענה שנעשקה, שהוטעתה, שלא הבינה את משמעות ההסכם ושחתמה עליו תחת לחץ נפשי. הסעיף העיקרי שעמד במוקד המחלוקת נגע כאמור לזכותו של הבעל לרכוש את הדירה המשותפת במחיר שייקבע לפי שמאות במימוש מהיר. לדברי האשה, הסעיף פוגע בזכויותיה באופן חמור

בית המשפט נדרש לבחון ארבע עילות מרכזיות שעליהן ביסס הבעל את תביעתו מול גרושתו: הטעיה, עושק, טעות וחוזה למראית עין. אחת אחרי השנייה נדחו הטענות, כשברקע נפרשת תמונה של אדם פעיל, עצמאי ובעל ניסיון עשיר בעסקים והסכמים, שאינו משתלב כלל עם התיאור של נעשק או מוטעה. "בחוזה למראית עין אין צד אחד מרמה או מטעה את הצד האחר. שני הצדדים כאחד הסכימו"