תאונת דרכים

הנהג, שנפצע בעת ירידה מהרכב, ניהל מאבק משפטי ממושך מול חברת הביטוח, שטענה כי אינו זכאי לפיצוי וכי המקרה כלל אינו תאונת דרכים. בית משפט השלום ברמלה חשב אחרת, קבע כי גרסת הנהג אמינה ומגובה בראיות, והעניק לו נכות רפואית תפקודית של 10%. פסק הדין מותח ביקורת חריפה על התנהלות כלל ומדגיש שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהפציעה נגרמה לאיש עקב שימוש רגיל במשאית

מנהלת תביעות בסוכנות ביטוח בבאר שבע נפגעה בתאונת דרכים בדרכה הביתה, אך בחרה להמתין חודשיים בתקווה שהכאבים יחלפו מעצמם. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שלא הוכח שהיתה בדרכה הביתה ואף הוטל ספק בקיומה של התאונה. בית הדין לעבודה דחה את טענות המוסד, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה, תוך מתיחת ביקורת על עמדת הביטוח הלאומי

אשה שהודתה לחוקר הביטוח כי שיקרה וטענה שבעלה נהג ברכב, הצליחה להוכיח כי למרות השקר, לא היתה לה כוונת מרמה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור איילון, שקבעה שאין כיסוי ביטוחי בשל "הודעה כוזבת". השופטים קבעו כי חששה של המבוטחת מתשלום ההשתתפות העצמית אינו שקול לכוונה להונות, והזהירו את חברות הביטוח מפני שימוש מרחיב מדי בטענת "מרמה"

בית משפט השלום בחדרה קבע כי ניקוי מצלמת רוורס במהלך העבודה מהווה תיקון דרך כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בעקבות כך נהג משאית אשפה שנפגע בעת שירד מארגז המשאית לאחר שניקה את המצלמה, הוכר כנפגע תאונת דרכים. השופט הזהיר מפני פרשנות מצמצמת שתשדר מסר שלילי לנהגים ותעודד נהיגה לא בטוחה

מה שהחל בוויכוח שגרתי על זכות קדימה בכביש בין נהג רכב לרוכב אופניים חשמליים, הסתיים בפציעות לא קלות, קטטה אלימה ובמאבק משפטי ארוך. חברת הביטוח הפניקס טענה כי הפגיעה היתה מכוונת ולכן אינה מכוסה בפוליסת החובה של נהג הרכב, אך בית המשפט קבע אחרת: מדובר בתאונת דרכים לכל דבר. כעת חויבה החברה לשלם פיצוי של 192,570 שקל לנפגע, שנותר עם נכות קבועה בעקבות המקרה

בית משפט השלום בנתניה קבע כי עיריית נתניה אחראית למפגע בטיילת שהוביל לפציעתה של צעירה שרכבה בלילה על אופניים חשמליים. אף שבית המשפט ייחס לה אשם תורם גבוה של 40%, נפסקו לה פיצויים משמעותי משמעותיים בסכום כולל של יותר מ-380 אלף שקל, לאחר שנקבע כי נותרה לה נכות תפקודית של 19%, ואף שהצליחה להשתלב בשוק העבודה

האיש החליק על כתם שמן סמוך למוסך בירושלים ונפצע קשה ברגלו. הביטוח הלאומי כבר הכיר בו כנפגע עבודה ושילם לו יותר ממיליון שקל, אבל בית המשפט מצא שגם למוסך יש אחריות. השופט חייב את המבטחת של המוסך לשלם לרוכב כ-180 אלף שקל נוספים, לאחר שקבע כי כתם השמן נוצר כתוצאה מרשלנות המוסך ועובדיו, שלא סילקו את המפגע בזמן. כל זאת, אף שהתובע רכב בלי ביטוח חובה ואף שמדובר בתביעה שהוגשה באיחור של שש שנים

נהגת שנפגעה מרכב אחר, שברח מזירת התאונה, רצתה לקבל במהירות את הסרטון ממצלמות עיריית כפר סבא.העירייה דרשה ממנה לפעול בהתאם לחוק, ולהגיש בקשה מסודרת לפי הנהלים. האשה החליטה לפנות לבית המשפט, שסבר כי, "לא ניתן לעקוף את הוראות התקנות ולהגיש תביעה עצמאית". לפי השופט, היא עקפה את המנגנון המוגדר בחוק, ופעלה באופן בלתי תקין

חברת ליסינג תבעה נהג שלטענתה פגע ברכב שלה, בגין נזקי רכוש. ואולם הנהג, שלרכבו היה ביטוח לבני 60 ומעלה בלבד, שלא כיסה אותו, טען כי האשם בתאונה הוא הרכב השני. לדברי השופט, רכב התובעת ניזוק בחזיתו, בעיקר בצדו הימיני, ואילו רכב הנתבעים נפגע באזור הגלגל הימיני האחורי. נתון זה יש בו כדי ללמד כי בעת המגע בין הרכבים, כמעט כל צדו הימיני של רכב הנתבעים חלף על פני כל רוחב החזית של רכב התובעת"

אשה עצרה בדרכה למקום עבודתה כדי לקנות קפה, נפלה ונפצעה. לאחר שהביטוח הלאומי סירב לבקשתה להכיר בכך כתואנת עבודה, היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה, שדחה את התביעה. לאחר מכן ערערה האשה לבית הדין הארצי לעבודה, שקבע: "לא כל סטייה מנתקת את הקשר לעבודה. יש להפעיל שיקול דעת מהותי ולבחון האם מדובר בסטייה של ממש או בפעולה מינורית המהווה חלק בלתי נפרד מהנסיעה"