כרטיסי אשראי
כרטיסי אשראי הם אמצעי התשלום המרכזי של משקי הבית בישראל, וענף שלם של המערכת הפיננסית נשען עליהם. בשוק המקומי פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי - ישראכרט, מקס (לשעבר לאומי קארד) וכאל - שהונפקו או הופרדו מהבנקים הגדולים בעקבות חוק שטרום להגברת התחרות. החברות
מנפיקות כרטיסים במותגים הבינלאומיים ויזה ומאסטרקארד, סולקות עסקאות עבור בתי עסק ומעניקות אשראי צרכני, כשאת התשתית הטכנולוגית שמאחורי כל עסקה מפעילה חברת שבא.
מעבר לנוחות התשלום, הכרטיס
הוא גם
מוצר אשראי לכל דבר: עסקאות תשלומים, קרדיט בריבית, מסגרות מתגלגלות והלוואות ישירות מחברות הכרטיסים. הריביות בחלק מהמסלולים גבוהות משמעותית מריבית בנק ישראל, ולכן חשוב להבין את עלות האשראי
האמיתית לפני
שמגלגלים חוב. מנגד, התחרות בין החברות מייצרת לצרכנים הטבות של ממש: מועדוני לקוחות, נקודות, החזרי כספים והנחות בדלק ובמזון, שמי שמשווה ביניהן יכול לחסוך מאות שקלים בשנה.
הענף נמצא בתנופת שינוי מתמדת: ארנקים דיגיטליים כמו אפל פיי וגוגל
פיי החליפו את הפלסטיק
בטלפון, הקניות באינטרנט הפכו את הכרטיס לשער התשלום המרכזי ברשת, וכרטיסים
חוץ-בנקאיים מציעים חלופה למי שמחפש מסגרת נוספת. חברות הכרטיסים הן גם סיפור בורסאי - עם רווחים מעמלות ומאשראי צרכני, ורגולציה
שמלווה כל מהלך שלהן מקרוב. לצרכן מומלץ לבדוק אחת לתקופה את דמי הכרטיס, את גובה המסגרת ואת ההטבות שהוא מנצל בפועל - החלפת
כרטיס או מועדון היא פעולה פשוטה שיכולה להשתלם מאוד. גם העמלה הצולבת שמשלמים בתי העסק מפוקחת ויורדת בהדרגה, מהלך שאמור להוזיל את המחירים
לצרכן הסופי.
בלאק פריידי: עלייה של 18% ברכישות, זינוק של 340% בתיירות ותעופהנתוני חברת שב"א, המפעילה את מערכת התשלומים בכרטיסי האשראי בישראל מצרפת את פילוחי פעילות הכרטיסים ביום שישי האחרון - בלאק פריידי- מבזבזים ונהנים: הישראלים מוציאים בכל יום 1.14 מיליארד שקלההוצאות בחודש אוקטובר הגיעו ל-35.2 מיליארד שקל, עליה של 10% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. ההוצאות באינטרנט - יותר מ-20 מיליארד שקל, עליה של 17% לעומת החודש הקודם
- ממשיכים להוציא: גידול של 16.5% בהוצאות החודשיות של הישראליםהישראלים ממשיכים להוציא כספים באשראי, ההוצאות החודשיות הסתכמו בכ-36.3 מיליארד שקל; במשיכות המזומן שביצעו הישראלים בכספומטים הבנקאיים נרשמה עליה של 13.21%
- הישראלים מפצים את עצמם על 2020; עליה של 19% ברכישות באשראיהישראלים, שהיו בתרדמת רכישות זמנית בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ב-2020 ממשיכים להוציא כספים באשראי; נרשמה עלייה של 14.2% ברכישות מוצרים ושירותים אחרים, עלייה של 6.6% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל)
- ממשיכים לבזבז: הישראלים מוציאים בכל יום 1.2 מיליארד שקל באשראיההוצאות בחודש יוני הגיעו ל-34.7 מיליארד שקל, עליה של 18.3% לעומת יוני בשנה שעברה. ההוצאות באינטרנט עלו בלמעלה מ-25%
- עלייה של 16% בהיקף רכישות הישראלים בכרטיס אשראי במרץ-מאיקצת יותר משנה חלפה מהשיא של משבר הקורונה, ועכשיו הישראלים מנצלים את החזרה לשגרה ו"מפצים את עצמם" על שנת השופינג האבודה; בענף הלבשה והנעלה נרשמה עלייה של 28.7 ובקבוצה שירותים חלה עלייה של 20.6%
- על אף "שומר החומות", הרכישות בכרטיסי אשראי במאי עלו ב-17.5%סך העסקאות בכרטיסי אשראי עמד על 33.3 מיליארד שקל. בעסקאות האונליין הייתה עליה של 21.5% ובעסקאות פיזיות עלייה של 12.5%. הנתונים מעודדים אך אינם משקפים את הפגיעה בצל הלחימה של עסקים בעיקר בדרום הארץ
- האיום הגדול על ישראכרט ואיזה מנכ"ל חדש צריכה החברה?למה מניית ישראכרט סיפקה תשואת חסר מאז הנפקתה, מה ההתפתחויות בשוק כרטיסי האשראי בשנה האחרונה ומה היתרון הגדול של ישראכרט?
- עלייה של 21% ברכישות בכרטיסי אשראי של לקוחות פרטיים בפברואר-אפרילהעלייה הגבוה ביותר בהוצאה על שירותי רפואה ותרופות - 23.5%. רכישות המזון והמשקאות, תעשיה שנאבקת לגיוס כח אדם בצל מדיניות החל"ת, עלו ב-12.4%. בענף מוצרי החשמל והאלקטרוניקה נרשמה ירידה קלה
- ההוצאה החודשית של הישראלים בכרטיסי אשראי זינקו ב-60%בחודש אפריל 2021, בעיקר בגלל פסח ויום העצמאות, הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי סכום כולל של כ-32 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-20 מיליארד שקל שהוציאו באפריל 2020 - במהלך הסגר הראשון. עם זאת, מדובר בנתון נמוך ב-10% לעומת החודש הקודם