מגזר הבריאות הוא אחד הסקטורים המרכזיים והיציבים בכלכלה העולמית. הוא כולל מגוון רחב של תחומים - מחברות תרופות ומכשור רפואי, דרך ביוטכנולוגיה ועד שירותי רפואה וביטוחי בריאות - וממשיך לצמוח על רקע מגמות דמוגרפיות.
הזדקנות האוכלוסייה בעולם המפותח,
לצד עליית רמת החיים בשווקים מתפתחים, מגדילות את הביקוש לשירותי בריאות ולתרופות. משום כך נחשב הסקטור בעיני משקיעים רבים לתחום הגנתי יחסית, המפגין עמידות גם בתקופות של האטה כלכלית.
ישראל מזוהה עם תעשיית מדעי החיים והפארמה, ובראשה חברות בולטות כמו טבע,
לצד עשרות חברות ביוטק וסטארט-אפים רפואיים. תחום זה מהווה נדבך חשוב בכלכלת החדשנות המקומית ובייצוא.
לצד הפוטנציאל, השקעה בחברות בריאות כרוכה בסיכונים ייחודיים - תלות באישורים רגולטוריים, בהצלחת ניסויים קליניים ובפקיעת פטנטים. כישלון בניסוי או דחיית אישור
עלולים להשפיע דרמטית על שווי חברה.
ההתפתחויות בסקטור הבריאות זוכות למעקב צמוד בקרב העוקבים אחר שוק ההון. עמוד התגית מרכז את הידיעות והעדכונים הנוגעים לענף הבריאות והרפואה. השילוב של ביקוש יציב
ומתמשך לצד חדשנות טכנולוגית מהיר הופך את הסקטור לאחד המעניינים למשקיעים, אך גם לכזה הדורש הבנה מעמיקה של הסיכונים הרגולטוריים והמדעיים הכרוכים בו.
חוקרים הצליחו להשתמש בשתל מוחי אחד כדי לפענח בו זמנית ניסיון לדבר ולבצע מחוות אצל אנשים עם שיתוק. המילים מופיעות על מסך והמחוות מפעילות דמות דיגיטלית בזמן אמת, צעד נוסף בדרך למערכות שיוכלו להחזיר יכולת תקשורת ותנועה.
מעסיקים בארצות הברית צופים עלייה של 8.2% בעלות הטבות הבריאות לעובד ב-2027, הקפיצה החדה ביותר מאז 2003, ותרופות ההרזיה לבדן אחראיות לנקודת אחוז מתוכה; אחת מחברות ביטוח הבריאות הגדולות כבר הפסיקה לממן אותן לעובדיה, והמעסיקים האחרים מהדקים תנאי זכאות במקום
לבטל
הקשר בין מחלה זיהומית קשה בהיריון לבין הפרעות התפתחותיות מוכר לאפידמיולוגים עשרות שנים, וכעת מכון סאלק מציע מנגנון: מתילציית יתר חוסמת את גורם השיעתוק Tbr1 מלהיקשר ל-DNA, כך שהחלבון נוכח אך אינו מתפקד, והתפתחות תאי העצב בשכבות העמוקות נפגעת לצמיתות;
מחקר בעכברים, עם סייגים גדולים
ניתוח של רשומות רפואיות מ-130,828 מבוגרים עם נדודי שינה מצא שמי שהשתמש במלטונין שנה ומעלה פיתח אי ספיקת לב בשיעור של 4.6% לעומת 2.7% בקבוצת ההשוואה, עלייה של כ-90%; שיעורי האשפוז והתמותה היו גבוהים אף יותר, אבל הסייגים כאן הם מרכז הסיפור, ובישראל המצב
הרגולטורי שונה מרוב העולם
חוקרים מנורת'ווסטרן עקבו במשך עשר שנים אחרי יותר מ-6,000 מבוגרים ובדקו כמה ציון הסידן הכלילי מוסיף על מחשבון הסיכון הרגיל; באוכלוסייה הכללית השיפור היה זניח, אבל בקבוצת הסיכון הגבולי הבדיקה כן הכריעה; הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA
מחקר שפורסם בכתב העת PNAS עקב אחרי צוות חורף בתחנת קונקורדיה באנטארקטיקה, עם שאלונים בארבע נקודות זמן וחיישני קרבה שתיעדו אוטומטית מי היה ליד מי. ככל שהקרבה הפיזית גדלה, עלו הקונפליקטים וחוסר האמון וירדה תחושת הביצוע. במקביל הצוות התפצל בהדרגה לתת קבוצות
לפי שפה ולאום
חמש תרופות מאושרות בארצות הברית הגיעו מארס של נחשים, לטאה וחילזון ימי, ואחת מהן פתחה את משפחת התרופות שמזיזה היום את שוק ההון; במקביל, הנסיוב שמציל חיים אחרי הכשה מיוצר בדיוק באותה שיטה שהומצאה ב-1894, ענקית תרופות נטשה את השוק האפריקאי ב-2014, ובישראל
מייצרים את הנסיוב במתקן בבית קמה
ניסוי מבוקר אקראי שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology בדק 180 צעירים בגילי 18 עד 35. הם התבקשו לחזור בדמיון לזיכרון של ביקורת מהילדות ולשנות את מה שקורה בו, בארבע פגישות במשך שבועיים. הפחד מכישלון ירד, וגם התגובות הפיזיולוגיות בזמן העלאת הזיכרון נחלשו.
המדידה החוזרת נעשתה אחרי שלושה ושישה חודשים
מחקר שפורסם בכתב העת BMJ מיפה לראשונה ברמת אוכלוסייה שלמה את תופעת מפל המרשמים. פאנל של 12 מומחים בין לאומיים, ובהם חוקרים מישראל, בנה 65 רצפים אפשריים, ומולם נבדקו נתוני המרשמים של כלל אוכלוסיית אונטריו. 24 עברו את שלושת המבחנים והוגדרו כשכיחים ובעלי
פוטנציאל נזק למבוגרים
מחקר פיני שפורסם בכתב העת Pediatric Exercise Science מדד פעילות, ישיבה וקוגניציה מהילדות ועד גיל 15.8 בממוצע, בשילוב מכשיר מדידה ושאלון. הממצא הולך נגד הכיוון המקובל, והחוקרים מדגישים שהמפתח אינו מספר השעות אלא מה עושים בהן. במדידה המכשירית חלק מהקשרים
נעלמו לגמרי
מרשמי המדינה בדנמרק אפשרו לעקוב אחרי 132,585 אנשים שאובחנו בסוכרת מסוג 2 ולא נטלו סטטינים קודם לכן. מי שהתחיל טיפול בתוך שנה מהאבחון הראה סיכון נמוך ב-15% לדמנציה בעשור שאחרי, ומי שהתחיל בין שנה לחמש הראה 10%. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי שאינו
מוכיח סיבתיות
הפסיקה לממן תרופות הרזיה לעובדים שלה עצמה
מה מחלה קשה בהיריון עושה למוח העובר
השימוש הממושך במלטונין נקשר לעלייה בסיכון לאי ספיקת לב
סריקת הסידן בלב: כמה היא באמת מוסיפה מעבר לבדיקות הרגילותחוקרים מנורת'ווסטרן עקבו במשך עשר שנים אחרי יותר מ-6,000 מבוגרים ובדקו כמה ציון הסידן הכלילי מוסיף על מחשבון הסיכון הרגיל; באוכלוסייה הכללית השיפור היה זניח, אבל בקבוצת הסיכון הגבולי הבדיקה כן הכריעה; הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA
12 אנשים, עשרה חודשים ומינוס 80 מעלות: הבעיה הייתה בדיוק ההפך מבדידותמחקר שפורסם בכתב העת PNAS עקב אחרי צוות חורף בתחנת קונקורדיה באנטארקטיקה, עם שאלונים בארבע נקודות זמן וחיישני קרבה שתיעדו אוטומטית מי היה ליד מי. ככל שהקרבה הפיזית גדלה, עלו הקונפליקטים וחוסר האמון וירדה תחושת הביצוע. במקביל הצוות התפצל בהדרגה לתת קבוצות לפי שפה ולאום
ארבע פגישות ששינו זיכרון ילדות: הפחד מכישלון ירד, וההשפעה החזיקה חצי שנהניסוי מבוקר אקראי שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychology בדק 180 צעירים בגילי 18 עד 35. הם התבקשו לחזור בדמיון לזיכרון של ביקורת מהילדות ולשנות את מה שקורה בו, בארבע פגישות במשך שבועיים. הפחד מכישלון ירד, וגם התגובות הפיזיולוגיות בזמן העלאת הזיכרון נחלשו. המדידה החוזרת נעשתה אחרי שלושה ושישה חודשים
שמונה שנים, 260 ילדים: יותר מסך נקשר לעיבוד קוגניטיבי טוב יותרמחקר פיני שפורסם בכתב העת Pediatric Exercise Science מדד פעילות, ישיבה וקוגניציה מהילדות ועד גיל 15.8 בממוצע, בשילוב מכשיר מדידה ושאלון. הממצא הולך נגד הכיוון המקובל, והחוקרים מדגישים שהמפתח אינו מספר השעות אלא מה עושים בהן. במדידה המכשירית חלק מהקשרים נעלמו לגמרי
132 אלף מטופלי סוכרת: סטטינים בשנה הראשונה נקשרו ל-15% פחות דמנציהמרשמי המדינה בדנמרק אפשרו לעקוב אחרי 132,585 אנשים שאובחנו בסוכרת מסוג 2 ולא נטלו סטטינים קודם לכן. מי שהתחיל טיפול בתוך שנה מהאבחון הראה סיכון נמוך ב-15% לדמנציה בעשור שאחרי, ומי שהתחיל בין שנה לחמש הראה 10%. החוקרים מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות