נפט

המטען מיועד לבזן ומגיע בעקבות שינוי פוליטי בוונצואלה ופתיחה מחודשת של יצוא הנפט, לאחר לכידת הנשיא מדורו וניהול המכירות בידי ארצות הברית

יותר מ-100 מיליון חביות נפט תקועות בלב ים ובמחסנים בעוד הקונים הגדולים נוטשים את "צי הצללים"; הנחות הענק כבר לא מפצות על סיכוני הביטוח והרגולציה, כשבמקביל קרטל אופק+ ממשיך לקצץ בתפוקה, רוסיה ואיראן נשארות עם מלאי בשווי מיליארדי דולרים ללא דורש בעוד הודו וטורקיה עוברות לספקים חוקיים

הדיווחים על מבוי סתום בשיחות הגרעין בין וושינגטון לטהרן מחזירים לשוק הנפט את פרמיית הסיכון, ומגבירים את החשש מהסלמה שתפגע באספקה ובנתיבי השיט במזרח התיכון

בעוד התחזיות הצביעו על צניחת מחירים ב-2026, איום התקיפה האמריקאית באיראן מעלה את פרמיית הסיכון; באופ"ק+ נערכים להקפאת ייצור נוספת בשעה שמחירה של חבית ברנט מתקרב ל-70 דולר

איומי טראמפ כלפי איראן מעלים את פרמיית הסיכון בשוק האנרגיה, דוחפים את מחירי הנפט לשיא של חודשים ומחדדים את הרגישות של השווקים להסלמה גיאו־פוליטית במזרח התיכון

WTI מעל 61 דולר לחבית, שוק האופציות מאותת על חשש מהסלמה, ו-OPEC+ צפוי להותיר את תפוקת הנפט ללא שינוי למרות התנודתיות בשווקים

הרגעת המתיחות בין ארה״ב לאיראן מחקה את פרמיית הסיכון בשוק הנפט, בעוד שמחירים נמוכים, סנקציות והתחזקות הרובל מצמצמים את הכנסות הקרמלין מנפט וגז ומעמיקים את הלחץ התקציבי

המכס החדש שטראמפ מקדם מכניס את הסחר עם איראן לתוך מחיר הכניסה לשוק האמריקאי, דוחף מדינות וחברות לבדוק מחדש שרשראות אספקה ומימון, ומחדד את נקודת החיכוך מול סין סביב הנפט האיראני והסיכון להסלמה מחודשת בזירת המכסים

המאבק של ארה"ב בוונצואלה לא נוגע רק לשדות נפט ולחביות. מאחורי המהלכים של הנשיא דונלד טראמפ מסתתר מרוץ עולמי אחר מינרלים קריטיים, שליטה בשרשראות אספקה וניסיון לדחוק את סין מאמריקה הלטינית. אלא שכשבוחנים את הנתונים מקרוב, מתברר שוונצואלה עצמה אולי אטרקטיבית פחות ממה שנדמה, בעוד ששכנותיה נהפכות ליעד האמיתי של המשקיעים