מחקר
מחקר הוא מנוע מרכזי לקידמה בתחומים רבים, מהמדע והרפואה ועד הכלכלה והטכנולוגיה. השקעה במחקר ופיתוח נחשבת לגורם משמעותי בצמיחה כלכלית ובחדשנות, ומדינות וחברות רבות מקצות לכך משאבים גדולים.
בשוק ההון, תוצאות מחקרים, במיוחד בתחומי הביומד והטכנולוגיה, עשויות להשפיע על שוויין של חברות. גם מחקרים כלכליים וסקירות שוק משמשים משקיעים ומקבלי החלטות. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ועדכונים הקשורים למחקרים בתחומים שונים ולהשלכותיהם. הקוראים המבקשים לעקוב אחר ממצאים מחקריים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית ימצאו כאן את עיקרי הידיעות הרלוונטיות.
מדינות וחברות המובילות בהשקעה במחקר ופיתוח נהנות לעיתים מיתרון תחרותי משמעותי, שכן חדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה המודרנית. מעקב אחר תוצאות מחקרים בתחומים כמו טכנולוגיה ורפואה עשוי לספק אינדיקציה מוקדמת על התפתחויות עתידיות בשוק.
ריכוז הפרסומים בנושא מאפשר לקוראים לעקוב אחר ממצאים מחקריים בתחומים שונים ואחר משמעותם הכלכלית והחברתית. עבור משקיעים, תוצאות מחקר בתחומי הטכנולוגיה והרפואה עשויות לספק רמז מוקדם על התפתחויות עתידיות בשוק. עבור הקוראים, מעקב אחר ממצאים מחקריים מספק הצצה מוקדמת למגמות שעשויות לעצב תחומים שלמים בשנים הבאות.
ישראל מובילה כבר שנים את מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאה האזרחית על מחקר ופיתוח מתוך התוצר, כאשר רוב ההשקעה מגיעה מהמגזר העסקי ולא מהקופה הציבורית. רשות החדשנות מעניקה מענקים לפרויקטים בשלבים מוקדמים ומפעילה מסלולי חממות, וחברות המסחור של אוניברסיטאות המחקר הופכות ידע אקדמי לפטנטים ולחברות חדשות. עוצמת הפעילות הזו היא אחד ההסברים לחלקו הגדול של הייטק בייצוא הישראלי.
הקפה של הבוקר והלב: המחקר שמציע להסתכל גם על השעהמחקר בקרב כ-40 אלף מבוגרים מצא קשר בין שתיית קפה בבוקר לבין סיכון נמוך יותר לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכלי דם. השעה שבה שותים עשויה להיות קשורה לשינה ולשעון הביולוגי, אבל התוצאה תלויה גם בכמות, ברגישות האישית ובהרגלים שמסביב לכוס
הטווח שבו הגוף מזדקן לאט יותרמחקר שפורסם בכתב העת Nature בנה 23 שעונים ביולוגיים ל-17 מערכות ואיברים, והריץ אותם על נתונים של כחצי מיליון משתתפים בגילי 37 עד 84; התוצאה היא עקומה בצורת U, שבה הפער הקטן ביותר בין הגיל הביולוגי לגיל הכרונולוגי מתקבל בשינה של 6.4 עד 7.8 שעות. גם פחות משש שעות וגם יותר משמונה קשורים להזדקנות מהירה יותר, והחוקרים מסייגים שייתכן שמשך השינה הוא סמן ולא סיבה
מה קורה לחיות כשבני אדם נעלמיםמחקר שפורסם בכתב העת Science עקב אחרי 4,581 יונקים וציפורים מ-37 מינים בקולרי GPS, והצליב את תנועתם עם נתוני מיקום אנונימיים של טלפונים סלולריים; ההשוואה בין 2019 ל-2020 אפשרה להפריד לראשונה בין ההשפעה של שינוי הנוף לבין ההשפעה של עצם הנוכחות האנושית. התוצאה: 67% ממיני היונקים ו-68% ממיני הציפורים שינו את המרחב שבו הם חיים, והחוקרים עדיין אינם יודעים אם זו הסתגלות או מצוקה
תרגול יומי הוריד את לחץ הדםסקירה שפורסמה בכתב העת Cardiology Clinics ריכזה 18 ניסויים מבוקרים ואקראיים, בדרך כלל בני 50 עד 200 משתתפים, ומצאה שתוכניות מובנות של קשיבות, הכרת תודה ואופטימיות שיפרו מדדי לב וכלי דם בתוך שמונה עד שתים עשרה שבועות; בתוכנית דיגיטלית נרשמה ירידה של 7.6 נקודות בלחץ הסיסטולי ו-4.1 נקודות בלחץ המרכזי. החוקרים מדגישים שהתרגול צריך להיות יומי, ושהתועלת נשחקת כשמפסיקים
הקשר בין הפרעת קשב לבעיות עיכולסקירה שיטתית שפורסמה בכתב העת Journal of Attention Disorders ריכזה 23 מחקרים מארה"ב, שוודיה, גרמניה ודרום קוריאה, עם נתונים של יותר מ-1.9 מיליון בני אדם בגילי שנתיים עד 65: אנשים עם הפרעת קשב נמצאו בסיכון גבוה בכ-50% לתסמיני מערכת עיכול, כמעט כפול לעצירות ו-58% יותר למעי הרגיז. החוקרים מדגישים שמדובר בקשר ולא בסיבתיות, ושצריך להפריד בין ביולוגיה לבין השפעת התרופות
המסורת של השימפנזים שאיש אינו מסבירצוות מאוניברסיטת ויקטוריה חזר לפארק הלאומי בואה שבגינאה ביסאו ומצא שהשימפנזים ממשיכים להשליך אבנים על אותם עצים שתועדו לפני יותר מעשר שנים; הסקר המקורי, שפורסם ב-Scientific Reports, בדק 34 אתרי מחקר ומצא את ההתנהגות בארבעה בלבד, כולם במערב אפריקה, עם 64 אירועים שתועדו במצלמות. החוקרים מעריכים שמדובר בהתנהגות נלמדת שמשאירה רישום דמוי ארכיאולוגי, ומודים שעדיין אינם יודעים למה
מטהר אוויר שיפר את תפקוד המוח ב-12%ניסוי מבוקר שפורסם ב-Scientific Reports עקב אחרי 119 משתתפים שקיבלו לחודש מטהר אוויר אמיתי ולחודש אחר מכשיר מדומה, בעיר שצמודה לשני עורקי תחבורה; בקרב בני 40 ומעלה זמן ההשלמה של מבחן הגמישות המחשבתית ירד מ-61.4 שניות ל-54, שיפור של 12% שהחוקרים משווים לתועלת של תוספת פעילות גופנית יומית. אצל הצעירים יותר לא נמצא הבדל מובהק
נשיפה ארוכה דוחפת לקחת יותר סיכוןמחקר חדש שפורסם בכתב העת Neuron בדק 41 משתתפים בסורק MRI תפקודי ומצא שנשימה ביחס של שאיפה קצרה ונשיפה ארוכה פי ארבעה מאטה את הלב, מעלה את הפעילות הפאראסימפתטית ומגדילה את הנטייה לבחור באפשרות המסוכנת; הסיבה אינה פחד קטן יותר מהפסד אלא רגישות גבוהה יותר לרווח האפשרי, והמשמעות רלוונטית לכל מי שמנסה להירגע לפני החלטה כלכלית
מה קורה למוח כשמפסיקים להשתעמםרשת ברירת המחדל, שיטוט מחשבתי ופתרון בעיות. מה קרה מאז שכל רגע מת התמלא במסך, למה המוח שורף כמעט אותה כמות אנרגיה גם כשאתם לא עושים כלום, ולמה ישיבות בלי טלפונים הן החלטה עסקית ולא אופנה
חום, קור ולונג'ביטי: האם סאונה ואמבטיית קרח באמת מאטות הזדקנות?חום וקור הפכו לחלק קבוע מתרבות הלונג'ביטי, אבל המדע הרבה פחות חד מהרשתות. מחקרים מפינלנד קושרים שימוש קבוע בסאונה לפחות תמותה ומחלות לב, וניסויים מצאו שחימום חוזר יכול להוריד לחץ דם. בקור יש מחקר מעניין על שומן חום ומטבוליזם, אבל הוכחה שאמבטיית קרח מאריכה חיים עדיין רחוקה