קרנות מנייתיות

סיגמא, בית השקעות בינוני ההנשלט על ידי בית השקעות זר (Andbanka), ומחזיק בשירותי הוסטינג, מנהל גם 31 קרנות נאמנות בעצמו - התוצאות לא מרשימות בכלל, ובמקרה של קרנות אג"ח אפילו די גרועות

איילון מארחת מאות קרנות בשירותי ההוסטינג של החברה, אבל כשבודקים מה מצב קרנות הבית מגלים מעט קרנות, רובן עם היקף נכסים קטן ועם ביצועים בינוניים עד גרועים; באיזה תת קטגוריה איילון מפתיעה לטובה? 

עם סיום המחצית הראשונה והרבעון השני עם תוצאות מעורבות בשוק האג"ח והמניות מעניין לראות אלו מנהלי קרנות זיהו נכון את המגמות ואילו נכשלו בכך. בהשוואה של הקרנות בקטגוריות המרכזיות ישנם כמה שמות שחוזרים על עצמם ומסמנים מנצחות ומפסידות ברורות, ביניהן, חברה אחת שעשתה שינוי של 180 מעלות

מגדל שוקי הון מדשדשת לה באמצע הטבלה עם סכומים נמוכים יחסית ותשואות בינוניות, למעט התחום הלוהט ביותר בשוק הקרנות - שם היא מפתיעה לטובה

בדקנו שלוש חברות "בוטיק" שמנהלות קרנות נאמנות - האם הן באמת "מאתגרות את שוק ההון", איפה הן מצליחות ואיפה הן חלשות ומה המסקנה?

רבעון לא פשוט עבר על מנהלי הקרנות ורובם לא הצליחו להשיג תשואות חיוביות; בקרנות הגמישות ישנה הצלחה גדולה יותר; הראל מחזיקה אינסוף קרנות מנייתיות, בחלקן היא מובילה ובחלק אחרונה; ילין לפידות בולטת ברשימת הקרנות הגדולות, אך לא בולטת בביצועים

שלוש שנים שכללו התרסקות והתאוששות מהירה בשנת הקורונה, שוק שורי בשנה שלאחריה ושוק דובי בשנה האחרונה העמידו מבחנים לא פשוטים בפני מנהלי הקרנות המניתיות - מי עמד במבחן ומי הן המאכזבות? וגם -  התעלומה של קסם אקטיב

הביצועים של הקרנות המנייתיות השנה - לא טובים ביחס למדדי הייחוס, אבל אתם משלמים דמי ניהול של 2% ואפילו 3%. האם זה מוצדק? כנראה שלא

רוב הציבור נחשף לבורסה דרך קרנות נאמנות. איך בוחרים בין הגישה האקטיבית לפאסיבית, איך קובעים את רמת הסיכון האישית, ולמה לא לבחור את פסגות ואי.בי.אי בניהול קרנות של מניות ביֶתר

מסלול מנייתי אמור להניב לחוסכים תשואה גבוהה בטווח הארוך; על היתרונות והחסרונות במסלול מנייתי - ומי החברות שהניבו את התוצאות הטובות בשנים האחרונות?