דמי הניהול בקרנות הנאמנות במיוחד בתקופה הנוכחית של ריבית מאוד נמוכה (עדיין) ובהתאמה תשואה פוטנציאלית מאוד נמוכה, הם קריטיים בבחירת קרן נאמנות. אומנם הם לא הכל, חשוב כמובן לנסות לבחור גוף מקצועי ואיכותי, אבל אנחנו כבר יודעים שמי שהיה איכותי וסיפק תשואות עודפות בעבר, לא בהכרח ימשיך לעשות כך בעתיד. נדירים הם הגופים שמספקים תשואות עודפות על פני זמן ממושך. ולכן – תבדקו את דמי הניהול.

ככלל, דמי הניהול בקרנות מנייתיות גבוהים יותר מדמי הניהול בקרנות אג"חיות. הסיבה היא שבמניות יש הרבה יותר תזוזות ופעילות של קנייה ומכירה ובעיקר כי פשוט אפשר – מניות מספקות תשואה גבוהה יותר על פני זמן ולכן המנהלים מרשים לעצמם גם לגבות בהתאמה דמי ניהול גבוהים יותר.

ככלל, בקרנות פאסיביות – מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי מדדים - דמי הניהול יהיו נמוכים דרמטית מאשר בקרנות מנוהלות. בפאסיביות אתם מקבלים את הממוצע, את הבנצ'מרק, אין לכם סיכוי ליותר ואין לכם גם סיכון לפחות. בקרנות האלו אין ניהול, ולכן דמי הניהול נמוכים. מנגד, בקרנות המנוהלות יש ניהול כדי לייצר לכם תשואה עודפת ולכן יש  דמי ניהול גבוהים אבל גם סיכוי לתשואה עודפת, אבל גם סיכון לתשואה נמוכה יותר. מי אמר שניהול אקטיבי (במיוחד בהינתן דמי הניהול) עדיף על השקעה פאסיבית? אחד המשקיעים הגדולים בעולם, ג'ון בוגל, מייסד קרן ההשקעות ונגארד (Vanguard) חזר ואמר, וגם כתב, שבעצם כל הניהול האקטיבי הוא בלוף וכי מדובר במשחק סכום אפס שאי אפשר לנצח בו באמת ולכן כדאי להיצמד לניהול הפאסיבי.

בשנים האחרונות, הניהול האקטיבי מסתבר כעדיף, אבל לאורך זמן דווקא הניהול הפאסיבי מנצח – כך לפחות בהתבסס על מחקרי עבר. הסיבה פשוטה: אי אפשר להכות את השוק לאורך זמן וגם אם יש מי שמכה את השוק, הסיכוי שלכם לבחור בו מבין כל המנהלים, הוא לא גדול. זו אומנם אמירה שמבוססת על בדיקות מהשטח, אבל מי שיסתכל בנתוני הקרנות, יבחין שיש בשנים האחרונות גופים מנצחים. השאלה אם הם ימשיכו כך?

• המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך בוחרים קרן נאמנות?

רגע לפני שנתעמק בדמי הניהול, נדגיש כי השלב הראשוני בבחירת ההשקעות הוא בעצם אפיון צרכים. פנו ליועץ ההשקעות בבנק, לגופי השקעה, ובררו איזה סוג של משקיעים אתם? כמה אתם יכולים לעמוד בהפסד? כמה אתם יכולים להסתכן ולאיזה תקופה? אלו שאלות לא פשוטות והן גם משתנות אחת לתקופה, אז צריך לבדוק אותן אחת לתקופה. זה חשוב כי אתם לא תשקיעו במניות בסיכון אם הכסף שלכם נועד לדירה, ולא תשקיעו במניות מסוכנות אם אתם לא מסוגלים לסבול הפסד, ומנגד לא ממש כדאי לתת לכסף להעלות אבק במק"מ אם אתם צריכים את הכסף רק בעוד 20 שנה.

זאת לא תורה מסיני, אבל שאלון ואפיון הצרכים לשם קביעת תיק ההשקעות שלכם הוא הכרח, כשבפועל התוצר של השאלון יהיה הרכב של תיק בין שני "חומרי הגלם" העיקרים בו – איגרות חוב ומניות. ככל שאתם צעירם יותר, יותר מניות. מה ההיגיון? מניות מספקות תשואה עודפת על פני זמן וגם אם יהיה תיקון או מפולת הן יתקנו בטווח הארוך. איך יודעים? מההיסטוריה, ומניחים - וזאת הנחה חזקה – שההיסטוריה תחזור על עצמה.

אחרי שאלון הצרכים שחלקכם כבר מכיר ויודע אותו, עולה שאלה קשה – ניהול עצמי, ניהול בקרנות אקטיביות או קרנות פאסיביות? יש שעושים זאת בעצמם, יש בזה יתרונות גדולים, אבל בשביל זה צריך להכיר ולעקוב אחרי השוק. הרוב עדיין עושים זאת דרך קרנות נאמנות ואז עולה השאלה – פאסיבי או אקטיבי?

• בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
• יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד

התיק הפאסיבי הוא פשוט להכנה. אתם יודעים כמה אג"ח וכמה מניות צריך "לשים" בתיק ומכינים הרכב שכולל מכשירים עוקבי מדדים מהארץ ומחו"ל (בעיקר על וול סטריט). מתכון פשוט כשמדי פעם אתם עוקבים ומאזנים את התיק.

התיק האקטיבי הוא גם פשוט להכנה, אבל הוא דורש יותר בדיקה ומעקב. כאן הבחירה יותר קשה מאשר בתיק הפאסיבי. כאן אתם צריכים לבחון את מנהל הקרן, את ביצועי ונתוני הקרן. רובכם לא עושים את זה, אלא מבקשים מיועץ ההשקעות לעשות את זה בשבילכם. אצל היועצים יש מערכת מדידה-דירוג, אלא שהיא מערכת "כסת"ח" ולא באמת מערכת שנותנת לכם את הקרנות הטובות ביותר.

אז חשוב לבחון את הביצועים בעבר ביחס למדד הייחוס, חשוב לראות מי הגוף המנהל, והכי חשוב - לבחון את דמי הניהול בקרנות האג"ח וגם בקרנות המנייתיות. בקרנות אג"ח שהתשואה הפוטנציאלית בהן נמוכה, לדמי הניהול יש משקל קריטי. כשאתם מצפים להרוויח 1%-2% בשנה זה לא הגיוני לשלם 1% ויותר למנהל הקרן.

גם בקרנות המנייתיות יש כמובן משמעות לדמי הניהול, במיוחד כשהגופים המנהלים (בחלקם) מרשים לעצמם לגבות דמי ניהול שערורייתיים. נניח שאתם מחפשים קרן נאמנות למניות יתר. מניות היתר הן אותן מניות שלא כלולות במדדים הגדולים (ת"א 35 ות"א 90). כלומר מניות השורה השנייה. אז אתם מחפשים (יכולים בחיפוש קרנות) ומקבלים כמה אפשרויות:

בדמי הניהול הגבוהים: פסגות יתר שגובה דמי ניהול של 2.9%, אי.בי.אי יתר - 2.71%, קסם אקטיב יתר - 2.7%, אלטשולר עם 2.5%, ילין לפידות עם 2.46%. בדמי הניהול הנמוכים יותר – מגדל עם 1.7%, אלפא טק עם 1.5% (קרן קטנה מאוד). ואז אתם שואלים את עצמכם: 2.9% דמי ניהול, על מה ולמה? והאמת היא שגם דמי הניהול בקרנות ה"זולות" לא באמת זולים. זה גורם לכם להרחיב את אפשרויות החיפוש – למה יתר? בואו נחפש מניות ישראליות בכלל, ואז האפשרויות זולות בהרבה. אפילו פסגות מאפשרת לכם להשקיע בשוק הישראלי דרך פסגות מניות פלוס בדמי ניהול של 0.69%. הראל ספיר מניות היא כביכול הזולה ביותר בקטגוריה הזו עם 0.39% בדמי הניהול - אבל האמת היא אחרת לגמרי, הראל עושה טריק: יש פער של 2% בין מחיר הקנייה למחיר הפדיון, כלומר למעשה מדובר ב'קנס' שהראל לוקחים מה שהופך את דמי הניהול להרבה יותר יקרים, כאשר צריך לזכור שמדובר בעלות קבועה ללא כל קשר לתקופת אחזקת הקרן.

במקביל לדמי הניהול תבדקו-תסתכלו על ביצועי הקרן והגוף המנהל. רובכם, כנראה בצדק, מוכן לשלם עוד קצת דמי ניהול, אם הביצועים טובים והשם טוב.  

דוגמה נוספת – קרנות ה-80/20 הן להיט בשנים האחרונות כי הן מבטאות את "תיק ההשקעות הנפוץ" – עד 80% אג"ח, עד 20% מניות. תבדקו את כל הקרנות בקטגוריה הזו ותראו שדמי הניהול הם מ-0.49% של ברק אג"ח (קרן קטנטנה – רק 1.7 מיליון שקל) ועד 1.7% בקרן של הראל.

מה רע בקרן הקטנה? שהתשואה שאתם רואים שם לא בהכרח מייצגת, כי בקרן קטנה אפשר יותר 'לשלוט' ו'לשחק' בתשואות. אבל אם תסתכלו בהמשך הרשימה תקבלו קרנות עם ביצועים טובים ומנהלים עם מוניטין בדמי ניהול של 0.7%-0.9%. זה לא זול, בהינתן שהמרכיב של ה-80% לא מספק תשואה, אבל באופן יחסי זה סביר.