הצדדים הם בעלי דירות בבניין בתל אביב. התובעים גרים בקומה הראשונה והנתבע גר בקומת הקרקע. ב-2008 קיבלו התובעים היתר להרחבת דירתם. תוספת הבנייה בקומה שלו כנראה קרצה לנתבע, ובפברואר 2016 הוא קיבל היתר בנייה המספח אותה לדירתו

אחותו של המנוח טענה שהם לא היו ידועים בציבור והמגורים נכפו עליו. לדבריה, האשה אף התעללה בו פיזית ונפשית, הכתה אותו באמצעות אגרופים לפניו, שפכה עליו שמן רותח וכיבתה עליו סיגריה. השופטת קיבלה את הטענות

על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, קרן הפנסיה מחויבת להתריע בצורה בולטת ביותר בפני מבוטח ששיעור נכותו הופחת, כי אם לא יחזור לשלם דמי ביטוח - יאבד את הכיסוי הביטוחי שלו. לדברי השופטים, מכתב עם נוסח גנרי לא מספיק

המנוח נפצע במלחמה עצמה ברגלו ובידו, והוכר על ידי צה"ל כסובל מפוסט טראומה בעקבות המלחמה. כמה שנים לאחר המלחמה הוא אף חלה בסוכרת ובהמשך רגלו נכרתה. לאחר מותו, על רקע הסוכרת, דרשה אשתו לקבל הכרה - וקיבלה אותה

הבנות החזיקו ייפוי כוח מתמשך שנתן להן האב, ואיפשר להן למנוע מהאשה להיכנס לחדר שבו אושפז האיש. האישה תבעה את בית החולים לאחר שהמאבטח מנע ממנה להיכנס. לדבריה, בית החולים פעל בניגוד לחוק והסב לה עוגמת נפש רבה

האיש מכר את הבית שהיה שלו בשליש מחיר כדי לדאוג לבת, אך דרש לבטל את ההסכם כשגילה שהאב האמתי הוא אדם שעמו היה לאם רומן כשעדיין היתה נשואה לו

בית הדין הרבני קבע כי השלוש הן - אם ושתי בנותיה - הן יהודיות כבר לפני 30 שנה. אחת הבנות היא קצינה בצה"לת ואילו האחרת מנהלת אורח חיים מסורתי, ואף התעקשה שבעלה יעבור הליך של גיור

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה אשה על החלטה שפוטרת את בעלה, איש עסקים אמיד, מתשלום המזונות שלה: "אין די בקיום פוטנציאל השתכרות לאשה וברצון הבעל כי אשתו תצא לשוק העבודה כדי לפטור את הבעל מלשאת במזונותיה"

כך קבע שופט בית המשפט לתעבורה. האשה שנפגעה נאלצה לעבור קטיעה של שתי רגליה והיא במצב סיעודי. לדברי השופט, "הטלת עונש מאסר או אפילו מאסר שירוצה בעבודות שירות עלול להיות קשה עד כדי בלתי אפשרי לנאשם"

מהחקירה עולה כי החשבוניות קוזזו מינואר 2021 ועד היום; החשוד שוחרר עם ערבות עצמית של 100 אלף שקל והפקדת מזומן של 100 אלף שקל