אדם שהגיע לבית החולים בנהריה כדי לעבור בדיקות שוחרר עם אבחנה של לימפומה. לאחר שהתגלה שבדיקה של חולה אחר הגיעה בטעות לתיק הרפואי שלו, ומשם האבחנה השגויה - הוא תבע, לאחר שכבר נפרד מקרוביו והתכונן להתחיל בכימותרפיה והקרנות

בית הדין הרבני הגדול בירושלים הכריע בסוגייה המורכבת שהובאה אליו בערעור של אשה, אחרי פסיקת בית הדין האזורי. לטענת הבעל, האופציות הן הטבה שמבוססת על כישוריו ולא נחשבות שכר רגיל, ומכיוון שהן תלויות בתנאים מסוימים, לא ניתן לחלקן

האשה תרמה לבעלה כליה לאחר שהיה זקוק להשתלה, אך לטענתה, הוא חשד שהיא בוגדת בו, התקין מצלמות בביתם ועקב אחר כל תנועה שלה. הבעל סירב לתת לה גט במשך שנים, וניסה להשתמש בו ככלי מיקוח בתביעות הרכוש שהתנהלו בין הצדדים

לדברי המתווך, שדרש 437 אלף שקל, הוא היה גורם יעיל בעסקה, אף שהיא לא בוצעה מול הרוכשים הפוטנציאליים שהוא הביא. המתווך טען כי הרוכש האחר נחשף לנכס בזכות פעולות השיווק שלו, אף שהעסקה נסגרה לאחר תקופת הבלעדיות

תינוקת בת שנתיים הובאה למוקד רפואי של טרם, ולמרות הסימנים הרפואיים הלא טובים היא לא הופנתה למיון, אלא שוחררה לביתה. כעבור כמה שעות היא מתה. בהמשך התברר, לאחר שהוריה הגישו תביעה, כי הרופאה שטיפלה זייפה מסמכים ואין לה הכשרה מתאימה

ההורים הביעו דאגה לחייו של בנם, וטענו כי הוא מבקש להתגייס לכוחות הצבא האדום בזמן המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הם ביקשו למנות אפוטרופוס לבנם הבגיר, שגר בבית הוריו וסובל מקשיים נפשיים שהובילו בעבר לאשפוזים פסיכיאטריים

האיש לא הותיר אחריו צוואה כתובה שתסדיר את חלוקת רכושו הרב, ואילו הנשים הגישו תביעות בדרישה לקבל אותו. נישואיו של האיש, לאורך 45 שנה, שרדו עד למותו, אך במקביל הוא ניהל זוגיות עם האשה האחרת במשך 26 שנה

הנאמנים של פרסונל שחייבת למשקיעים 525 מיליון שקל מסבירים שזו היתה פירמדיה קלאסית - כספים של משקיעים אחרונים, שימשו את המשקיעים הקודמים; אל תאמינו לתשואה גבוהה בלי סיכון - זה ברוב המקרים הונאה

הסכסוך התחיל כשהאשה דרשה תשלום מזונות זמניים מהבעל, לאחר שהשניים נפרדו ועברו לגור בחדרים נפרדים. לטענת האשה, הבעל התנהג באלימות מילולית ופסיכולוגית, הכניס אותה למצב נפשי קשה ומנע ממנה את הביטחון הכלכלי שלו היא זקוקה

לטענת איש העסקים, נגרם לו נזק מהסכם מכר מקרקעין שהתנהל בצורה רשלנית, כשחלק משמעותי מהתביעה התמקד בהאשמות כלפי עורכי הדין בעסקה. צים ואשתו טענו כי עורכי הדין לא מסרו להם מידע חשוב אודות מצב המקרקעין והחובות שהיו עליהם