בני זוג נכנסו להליכי חדלות פירעון לאחר שהעסק שלהם קרס. הנאמן ביקש להטיל עליהם תשלום של 120 אלף שקל לשם מתן צו הפטר מהחובות. בני הזוג טענו שאין ביכולתם לעמוד בסכום זה לאור כך שהם מתקיימים רק מקצבאות ביטוח לאומי. מה פסק בית המשפט?

על פי כתב האישום, אליהו במברון ויצחק הרלב חברו יחד והקימו חברה בשם א. גלופות והטבעות  לזיוף מטבעות של 5 שקלים בכמויות מסחריות לצורך מכירה ושימוש. השניים יחד עם עוד שותפים הצליחו לזייף מטבעות אשר חלק מהם לא ניתנות היו לגילוי
 

בכתב האישום מתוארת השתלשלות גביית החסות של הארבעה שהטילו אימה על בנייני משרדים בחיפה. הארבעה תקפו איימו ושברו ציוד רב עד שוועד הבניינים החל לשלם להם חסות של 3,000 שקל בחודש, לאחר שסירבו להעלאת הסכום, העבריינים איימו שיקנסו אותם ב-50 אלף שקל. לאחר שפרצו והשחיתו את הבניינים מספר פעמים המטרה עצרה אותם והם הובאו למעצר

בימים אלו, פורסמה ברשומות הודעה מוקדמת בדבר מחיקת כ-6,600 עמותות מפנקס העמותות וחיסולן. כידוע העמותות בישראל נהנות מהטבות מס, והן נדרשות להגיש כל שנה דיווח על פעילותן בשנה שחלפה ועל התנהלותן הכספית. עמותות שלא מדווחות מסתכנות במחיקתן. התהליך צפוי להסתיים בחודש אוקטובר הקרוב 

עובדת עם ביטוח מנהלים חלתה ולא עבדה שנה וחצי. חברת מגדל סירבה לשלם לה פיצויים. סוכן הביטוח טען שהעובדת ידעה לפני שחתמה על המסמכים כי הביטוח לא יכסה היעדרות מהעבודה. האם העובדת זכאית לפיצוי, מה פסק בית המשפט?

השופט מינץ קבע כי הדיון בעתירות נגד החוק לצמצום עילת הסבירות ייערכו לאחר הפגרה. מינץ לא קיבל את בקשת העותרים למניעת כניסתו של החוק לתוקף וקבע כי לא יינתנו צווי ביניים בנושא

רשות המסים והמשטרה ערכו מבצע בנצרת וכפר ריינה בהם נתפסו ועוקלו רכבים של סרבני מס שצברו חובות של מיליוני שקלים לרשות המסים. חלקם יעדים של המשטרה מעולם הפשע
 

במבצע מע"מ ארצי של רשות המסים  בקרב 1,900 עסקים עוקלו רכבים ונגבו סכומי מע"מ שאותם עסקים סירבו עד כה לשלם. המבצע כלל פעילות גבייה כנגד חייבים, לצד פעילות ביקורת ממוקדת לאיתור מעלימי מס בכל ענפי המסחר

במבצע שנערך בימים האחרונים באזור נתניה ואבן יהודה נבדקו 60 עסקים. המפקחים גילו מציאות עגומה של עסקים רבים שלא דיווחו על הכנסתם המלאה. בכמה כסף מדובר?

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה לבג"צ את עמדתה בעניין התיקון לחוק העוסק בנבצרות ראש הממשלה. היועצת קבעה בחוות דעתה כי "מדובר במקרה קיצוני במיוחד של שימוש לרעה בסמכות, נחצה קו הגבול ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". לדבריה מדובר ב"הליך חקיקה מואץ, שנועד כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות". היא מציעה לבג"צ לתת  צו על-תנאי כנגד החוק. נתניהו בתגובה טוען כי יש לדחות את העתירה על הסף, לדעתו לבג"צ אין סמכות לדון בחוק יסוד