אדם, שלימים התברר כי הוא סובל מבעיות נפשיות, מכר את מחצית דירתו לרוכש. העסקה עוררה תהיות בשל המחיר הנמוך, ובני משפחתו של המוכר טענו כי הוא לא היה כשיר לקבל החלטות כלכליות משמעותיות בשל מצבו הנפשי. בית המשפט ביטל את העסקה, אך הרוכש, שלא נכח בדיונים הקודמים, הגיש באחרונה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו

השופט קובע: הדודים התרשלו, לילד ישולם פיצוי משמעותי;  כשאתם מאחרים ילדים בבית יש לכם אחריות וחובה גדולה כלפיהם -  הנה התקדים המשפטי

השופט אלרון קיבל את ערעור המדינה על גזר הדין של המחוזי נוף הגליל, והחמיר את עונשיהם של חמזה ונאיף דחלה - במקום 36 ו-31 חודשי מאסר שנגזרו עליהם במחוזי, השית העליון שבע ושש שנות מאסר בפועל על השניים, בהתאמה. "בשל חומרתן של עבירות אלו, בשלה העת להעלאה


משמעותית של רף הענישה – למען יראו וייראו", נכתב בפסק הדין

המנוח הספיק לכתוב בחייו שלוש צוואות, אך זו האחרונה – ששינתה את החלוקה בין ילדיו, השיבה לבנו את חלקו בעיזבון ונישלה את אחייניתו – ניצבת במוקד של המאבק המשפטי. בצוואה הקודמת היתה בתו היורשת העיקרית, עם 75% מהעיזבון, אך באחרונה המנוח החליט לחלק את רכושו
שווה בשווה בינה לבין אחיה, שגר בחו"ל וידע עמו יחסים מורכבים לאורך השנים. השינוי גרע 25% מירושת הבת, אך היא לא הלינה על כך

האיש התמודד בבחירות המקומיות בעיר החרדית אלעד במסגרת רשימה שהתאחדה עם ש"ס, אך לאחר הבחירות הצטרף לקואליציה של היריב הפוליטי שזכה, ישראל פרוש. המהלך עורר סערה ציבורית בעיר, ובין המבקרים החריפים היו תושב העיר שניהל ביקורת מתמשכת על תפקוד העירייה, והמועמד


מטעם ש"ס. השניים פרסמו שורת פרסומים ברשתות החברתיות ובראיונות בתקשורת, שבהם הציגו את דיין כאדם מושחת, המקבל שוחד ומנצל את כוחו לרעה

ההסכם עם המתווך כלל סעיף שקבע כי במקרה של רכישת הדירה על ידי השוכר, "תוך תקופת השכירות או אחריה", הוא ישלם עמלת תיווך נוספת בשיעור 2% מסכום העסקה. לדברי השופט, "מתווכים זכאים לפירות-עבודתם. אין הם זכאים, עם זאת, לפירותיהם של 'קשר מתמשך', של 'ניהול נכס באופן ממושך' או של 'בלעדיות', כשבין הללו לבין הנתבע – רוכש-הנכס – אין דבר וחצי דבר"

במסגרת הסכם הגירושים, נקבע כי האשה תקבל מחצית מהזכויות בנכס. עם זאת, בין הצדדים לא היתה הסכמה לגבי האופן שבו יחושב שווי הנכס. האשה טענה כי יש לחשב אותו לפי ערכו ביום מתן פסק הדין, בעוד שבעלה לשעבר טען כי יש לחשב את שווי הנכס לפי ערכו ביום הגירושים. לאורך

השנים עלה ערך הנכס באופן משמעותי. האשה טענה כי עליית הערך צריכה להתחלק בין הצדדים, בעוד שבעלה לשעבר טען כי היא שייכת לו בלבד

הקנס הוטל על עיריית קריית גת לאחר שהישיבה הגישה בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, לאחר שהעירייה לא קיימה את התחייבויותיה על פי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. על פי ההסכם, העירייה התחייבה לדאוג למקום חלופי ולבצע עבודות תשתית בשלב ראשון, ובשלב השני להקצות

את הקרקע באופן קבוע. הישיבה פונתה כחלק מהסכם לביצוע פרויקט פינוי בינוי בעיר

ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים, ירצה עונש מאסר בפועל של 42 חודשים במקום 36 חודשים. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם. לדברי השופטים, "מרבית עבירות המס מתבצעות על ידי אנשים שניתן להגדירם כנורמטיביים בכל מישור

אחר של חייהם"