מערכת בחירות מביאה עמה השלכות כלכליות מיידיות, מעבר להיבט הפוליטי. תקופת בחירות מקפיאה בפועל חקיקה כלכלית, דוחה אישור תקציב ומעכבת רפורמות בתחומי הדיור, המסים והתשתיות, ובמקביל מייצרת הבטחות להגדלת הוצאה שמשפיעות על תחזיות הגירעון. שוק ההון נוטה לתמחר
אי ודאות פוליטית דרך פרמיית הסיכון של המדינה, דרך שער השקל ודרך תשואות האג"ח הממשלתיות, וחברות דירוג האשראי מתייחסות ליציבות השלטונית בדוחותיהן. גם המפלגות עצמן מנהלות תקציבים, נוטלות אשראי ומחזירות חובות במימון ציבורי. עבור הקוראים, מעקב
אחר תהליך בחירות והרכב הכנסת הוא כלי להבנת מדיניות הכלכלה שתיושם בשנים הבאות ולהערכת הסיכון בהשקעות מקומיות.
השופט בדימוס חנן מלצר: על הסכנות לטוהר הבחירות מצד ה-AI ומדינות זרות, על הפעולות שביצע כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית ועל הדרך בה יכול כל אזרח לתרום להגינות התוצאות
השבתון של 27 באוקטובר נותן לרשתות הזדמנות לרכז קהל בקניונים ובאתרי המסחר, עם הנחות, הטבות והצעות שמוגבלות לכמה שעות. מאחורי החגיגה מסתתר מנגנון כלכלי ופסיכולוגי שגורם לנו להוציא כסף גם על מוצרים שלא התכוונו לרכוש. איך מזהים עסקה משתלמת, ולמה לפעמים
ההחלטה הצרכנית הטובה ביותר היא דווקא להשאיר את כרטיס האשראי בארנק?
ההגרלות בתוכנית "דירה בהנחה" ממחישות כמה גדול הביקוש לדיור מוזל, מלאי הדיור הציבורי כמעט קפא ושכר הדירה לשוכרים חדשים מטפס בכ-5% בשנה. מערכת בחירות נוספת מגיעה עם אותן הבטחות ותיקות, אבל עם פחות תשומת לב לנדל"ן
שוק התחזיות הפופולרי מציג פער משמעותי בין המועמדים לראשות הממשלה: בנט עם 16% וליברמן עם כ-3%; מחזור ההימורים המצטבר מגיע ל-46.5 מיליון דולר, כשנותרו 12 ימים לבחירות. האם ההימורים מספקים אינדיקציה טובה יותר מהסקרים?
הבחירות עשויות להביא לתנודות חדות בשקל, באג"ח ובמניות; ניצחון גוש השינוי צפוי להערכת IBI לתמוך בשווקים ובהמשך הורדות הריבית, בעוד שהמשך הקואליציה הנוכחית עלול להוביל להעלאת ריבית של 0.5%-1%; מדד המניות המקומי כבר נסחר במכפיל של כ-17, גבוה מהממוצע ההיסטורי,
וחלק מהתרחיש החיובי כבר מגולם במחירים; אילו ענפים צפויים ליהנות מכל תרחיש ומי עלול להיפגע?
שבועיים לבחירות והקרב על ראשות הממשלה צמוד במיוחד. לפי מרבית הסקרים, יש כמעט שוויון בין הגושים, אם מוציאים מהחישוב את מנדטי המפלגות הערביות. אביגדור ליברמן כבר הצהיר שקולות המפלגות הערביות לא ישמשו להחלפת הממשלה,
וההתחייבות הזאת עשויה להקשות על גוש השינוי להרכיב ממשלה
כ-20 יום לפני הבחירות, פרופ' יוסי שפיגל מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב מזהיר שהמחיר הכלכלי של מדיניות פופוליסטית ממושכת עלול להיות כבד בהרבה מיוקר המחיה שאנחנו מרגישים היום. לדבריו, מחקרים על מדינות שעברו תהליכים דומים מצביעים על פגיעה של 10%-15%
בתוצר לאורך זמן, ובישראל הסיכון גבוה הרבה יותר. "קל מאוד להרוס וקשה מאוד לבנות"