בית זיקוק (בית זיקוק לנפט) הוא מתקן תעשייתי גדול שבו מעובד נפט גולמי למוצרי דלק ולחומרי גלם. תהליך הזיקוק מפריד את הנפט הגולמי לרכיביו השונים - בעיקר באמצעות זיקוק (דיסטילציה) בטמפרטורות שונות - ומפיק ממנו בנזין, סולר, דלק סילוני, מזוט, גז בישול (LPG)
וחומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית.
מודל הרווחיות של בתי הזיקוק מבוסס על "מרווח הזיקוק" (Crack Spread) - הפער בין מחיר הנפט הגולמי שהם רוכשים לבין מחירי המוצרים המזוקקים שהם מוכרים. מרווח זה תנודתי
מאוד ומושפע ממחירי הנפט העולמיים, מהיצע וביקוש למוצרי דלק ומעלויות האנרגיה, ולכן רווחיהם של בתי הזיקוק עשויים להשתנות בחדות מרבעון לרבעון.
בישראל פועלים שני בתי זיקוק מרכזיים: מתחם בז"ן במפרץ
חיפה ובית הזיקוק באשדוד. מדובר במפעלים עתירי-הון המהווים חלק מרכזי בתשתית האנרגיה של המשק, ומספקים את מרבית הדלקים הנצרכים בתחבורה, בתעשייה ובתעופה.
לצד חשיבותם הכלכלית, בתי הזיקוק שנויים במחלוקת סביבתית וציבורית בשל זיהום האוויר הנלווה לפעילותם, בעיקר
במפרץ חיפה. במקביל, הענף כולו ניצב בפני אתגר ארוך-טווח של המעבר האנרגטי מדלקים מאובנים לגז טבעי ולאנרגיות מתחדשות, המעלה שאלות לגבי עתיד הביקוש למוצרי הזיקוק.
יש הזדמנות, אבל גם סיפור מוזר - שפיר שיש לה אופציה להגדלת ההחזקה, רוצה שהמחיר יהיה נמוך; על תחנות הכוח של הקבוצה, על המאזן נקי החוב, על תוספת ערך של מיליארדים לשווי בזכות הנדל"ן
כחלק מהתוכנית האסטרטגית של פז, תנסה הנהלת החברה למכור את בית הזיקוק ולהיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת - זה לא הולך להיות קל; פז: "לא נעשתה פנייה לאף גורם בשוק למכירת בית הזיקוק"
כך נרמסו זכויות הציבור במניה: החברה תלך להסדר נושים, בעל השליטה יזכה בתוספת של כ-3.8 מיליון שקל וסוחר השלדים כפיר זילברמן יקבל זכויות בשווי 19 מיליון שקל. מה ישאר לציבור?
זרקור