תמג, תוצר מקומי גולמי, הוא הנתון הכלכלי הנמדד ביותר בעולם ומשמש בסיס להשוואה בין כלכלות. הנתון מסכם את שוויין של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במשק בתקופה נתונה, ובאמצעותו נהוג לדרג מדינות לפי גודל כלכלתן ולעקוב אחר קצב התרחבותן. פרסום נתוני התוצר של
כלכלות מובילות, כדוגמת ארצות הברית, סין, גרמניה והודו, מזיז שווקים פיננסיים ומעצב את מדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים.
התמ"ג נבחן בעיקר דרך שיעור הצמיחה הריאלי, כלומר השינוי בתוצר לאחר ניכוי
עליית המחירים. שני רבעונים רצופים של התכווצות מוגדרים לרוב כמיתון טכני, בעוד צמיחה מהירה מדי עלולה ללבות אינפלציה ולהוביל להעלאות ריבית. לצד גודל התוצר הכולל, משווים כלכלנים גם את התוצר לנפש, המשקף את רמת החיים הממוצעת.
עבור
ישראל, נתוני התוצר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבחנים ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. בשנים חזקות צמח המשק הישראלי מהר מרוב הכלכלות המפותחות, אך אירועים חריגים, ובהם משברים גלובליים ומלחמות, פוגעים בצריכה, בהשקעות וביצוא ומורידים את קצב הצמיחה. משום כך משמשים
נתוני התוצר את המשקיעים ככלי מרכזי לתמחור סיכון ולכיוון החלטות השקעה.
סין מציבה את יעד הצמיחה הנמוך ביותר מזה שלוש עשורים, אך עדיין בטווח העליון של הציפיות. כדי שתוכל לעמוד ביעד הזה אל מול האתגרים הכלכליים העצומים ידרש המשך מתן תמריצים משמעותיים לכלכלת המדינה מצד הממשלה והבנק המרכזי של המעצמה האסייתית
ביחס לעולם מצבנו טוב: במדינות המפותחות התכווץ התוצר בממוצע ב-5.9% (לעומת 4.1% בארץ) וזה המחיר במדינות ש"ניצחו את הקורונה"; גם הצריכה הפרטית ירדה - האם הציבור ישכיל לצרוך פחות ולחסוך גם בעתיד?