גירושים

הגבר, שגר בישראל במשך עשור, טען שלא הבין את ההסכם שעליו חתם. השופטת לא קיבלה את טענותיו ואמרה: "התקשורת עם ילדיו לא יכלה להתנהל דרך אפליקציית תרגום". בית המשפט גם דחה טענות שהעלה האיש נגד עורך דינו במסגרת הליך הגירושים

מה שנראה בתחילה כמו עוד בקשה שגרתית למזונות זמניים עבור ילדה בת שנתיים, הסתיים בהחלטה חריגה בחריפותה בבית המשפט לענייני משפחה. האם דרשה סכום גבוה במיוחד וטענה לנטל כמעט בלעדי, אך השופט קבע שהמספרים "לא מתיישבים עם הפסיקה העדכנית", מתח ביקורת על הסתרת הכנסות וקבע כי מדובר בחוסר תום לב. בסוף האב חויב בעשירית בלבד ממה שהתבקש, והאם גם תשלם הוצאות משפט

כשהוא נכנס לאולם, הוא הציג את עצמו כאב שנלחם על הזכות לראות את בנו בן ה-7 אחרי נתק ממושך. אבל ככל שההליך התקדם, בית המשפט התרשם שהמאבק משתנה: פחות עניין של קשר, יותר כסף. בפסק דין חריג בנימוקיו, השופט איתי כרמי קובע שהאב ניהל את התיק כמו מי שמבקש שחרור - לא הורות. כשהמשפט נהפך לכלי לחץ סביב המזונות, השופט סגר את התיק והבהיר: זמני שהות אינם מטבע עובר לסוחר

מאחורי דלתיים סגורות בביהמ"ש לענייני משפחה נחשפה תמונה של משפחה מרובת ילדים שחיה שנים ברמת חיים גבוהה במיוחד - פנטהאוז בדרום, בית נופש בצפון, מכוניות יוקרה וחופשות בחו”ל במחלקת עסקים. לאחר שהקשר בין בני הזוג התפרק, האם טענה שנשארה בלי מקור הכנסה ובלי יכולת להחזיק את הבית. השופטת בחנה את הנתונים, וקבעה מזונות זמניים גבוהים מהמקובל - שיוטלו על האב לבדו

בית הדין הרבני בחיפה דחה תביעה של בעל לשעבר לקבלת מחצית מזכויות בבית בקיבוץ שנרכש במהלך הנישואים, ונרשם על שם האישה בלבד. אף שהמשכנתא נלקחה על ידי שני בני הזוג ולמרות העיקרון הכללי של איזון משאבים, נקבע כי בנסיבות המקרה הבית אינו משותף ויישאר בבעלות האשה, חברת הקיבוץ, לאחר הגירושים

שנה אחרי שנחתם הסכם הגירושים, נמכרה החברה שבה עבד הבעל תמורת עשרות מיליוני דולרים, והאופציות שלו נהפכו לזהב. בעקבות כך פנתה האשה לבית המשפט וטענה כי הוטעתה ושהסתירו ממנה מידע, אך בית המשפט קבע: ההסכם ברור, הוויתור מפורש - והדלת סגורה

אמו של הגרוש טענה כי העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל כהלוואה לרכישת הדירה, כלתה לשעבר התעקשה שמדובר במתנה - והמאבק הוכרע באולם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופטת בחרה להעדיף את גרסת הכלה לשעבר, וקבעה כי הכספים אינם חוב שיש להשיבו. הראיות לא הותירו מקום לספק: הנתבעת לא ידעה על הסכם ההלוואה, לא הוזמנה לחתום עליו, ומעולם לא נאמר לה כי יהיה עליה להשיב את הכספים

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי מסמך בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו דף. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

פסק דין חדש קובע מזונות זמניים מופחתים לשלושה ילדים, לאחר ששניים מהם עברו את גיל שש והוריהם חולקים זמני שהות שווים. למרות הפער בהכנסות, ומבלי שהתעוררה מחלוקת על רמת המעורבות ההורית, קבעה השופטת שהסכום שראוי לקבוע נמוך משמעותית מהסכומים ששילם האב עד היום. ההכרעה מתבססת על הלכת 919/15 והערכת יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, וכוללת גם התייחסות למדור, להוצאות חינוך ורפואה ועוד