גירושים

בית הדין הרבני בחיפה דחה תביעה של בעל לשעבר לקבלת מחצית מזכויות בבית בקיבוץ שנרכש במהלך הנישואים, ונרשם על שם האישה בלבד. אף שהמשכנתא נלקחה על ידי שני בני הזוג ולמרות העיקרון הכללי של איזון משאבים, נקבע כי בנסיבות המקרה הבית אינו משותף ויישאר בבעלות האשה, חברת הקיבוץ, לאחר הגירושים

שנה אחרי שנחתם הסכם הגירושים, נמכרה החברה שבה עבד הבעל תמורת עשרות מיליוני דולרים, והאופציות שלו נהפכו לזהב. בעקבות כך פנתה האשה לבית המשפט וטענה כי הוטעתה ושהסתירו ממנה מידע, אך בית המשפט קבע: ההסכם ברור, הוויתור מפורש - והדלת סגורה

אמו של הגרוש טענה כי העבירה לבני הזוג 680 אלף שקל כהלוואה לרכישת הדירה, כלתה לשעבר התעקשה שמדובר במתנה - והמאבק הוכרע באולם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופטת בחרה להעדיף את גרסת הכלה לשעבר, וקבעה כי הכספים אינם חוב שיש להשיבו. הראיות לא הותירו מקום לספק: הנתבעת לא ידעה על הסכם ההלוואה, לא הוזמנה לחתום עליו, ומעולם לא נאמר לה כי יהיה עליה להשיב את הכספים

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי מסמך בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו דף. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

פסק דין חדש קובע מזונות זמניים מופחתים לשלושה ילדים, לאחר ששניים מהם עברו את גיל שש והוריהם חולקים זמני שהות שווים. למרות הפער בהכנסות, ומבלי שהתעוררה מחלוקת על רמת המעורבות ההורית, קבעה השופטת שהסכום שראוי לקבוע נמוך משמעותית מהסכומים ששילם האב עד היום. ההכרעה מתבססת על הלכת 919/15 והערכת יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, וכוללת גם התייחסות למדור, להוצאות חינוך ורפואה ועוד

אשה שנישאה לפני יותר מ-50 שנה ועזבה את הבית לאחר שטענה להתעללות נפשית מתמשכת, ביקשה לחייב את בעלה במזונות ובמדור זמניים. לטענתה, היא יצאה מהבית “עם נייר וארנק בלבד” והחלה חיים חדשים הרחק ממנו. הבעל טען שמדובר בעלילת שווא שנועדה להצדיק מעבר לצפון ודרישת מזונות. השופט בחן את הטענות, את מכתב העזיבה החריג ואת מצבם הכלכלי - והכריע

פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוך ממושך בין בני זוג לשעבר, שבמרכזו דרישת האשה לקבל 800 אלף שקל כתנאי למכירת הדירה המשותפת. למרות חתימה על מסמך שכונה “הסכם ממון”, בית המשפט קבע כי ההסכם חסר תוקף, אינו תואם את המציאות, ואף מקפח את הבעל באופן משמעותי. בפסק הדין הדגישה השופטת את חשיבות האישור הפורמלי של הסכמי ממון ואת הצורך לדייק בסכומים ובהסכמות בעת ניסוחם

אחרי קרוב שלושה עשורים של נישואים ודיון סוער בבית הדין האזורי, הגיע הערעור לדיון מחודש בירושלים. בפסק דין ארוך ומנומק בחרו הדיינים להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, לאחר שהאשה הצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש, וכי רצונה הוא לשקם את הבית. בית הדין מתח ביקורת על ההנחה השגויה שננקטה בערכאה הקודמת, וקובע כי לפני גט יש למצות את התקוות לשלום בית

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים