גירושים

בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים

פסק דין יוצא דופן: למרות ההסכמה להמשיך להתגורר באותו הבית לאחר הגירושים, אבל בחדרים נפרדים וללא חיי מין ואינטימיות במשך יותר מעשור, קבע בית הדין הרבני כי לא מדובר בניסיון אמיתי לעשות שלום בית, וכי הנישואים הגיעו לקיצם באופן סופי. ההכרעה משקפת את האופן שבו בתי הדין מתייחסים למקרים שבהם נשמר קשר מגורים טכני בלבד, אך לא חיי זוגיות ממשיים

במרכזו של פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות עמדה דרישתה של אם להצהיר כי אביה של בתה בת השבע אינו בעלה לשעבר, אלא גבר אחר שעמו ניהלה קשר מחוץ לנישואים. שני הגברים ועמדות הגורמים המקצועיים התנגדו לבדיקת רקמות ולבירור נוסף. השופטת גילה ספרא-ברנע הכריעה כי טובת הילדה גוברת על חקר האמת, ודחתה את התביעה תוך חיוב האם בהוצאות משפט של הנתבעים

האם פרידה בין בני זוג עלולה להכניס פרויקט פינוי-בינוי או תמ"א לסחרור? מה קורה כשאחד הצדדים מתנגד לחתום, כיצד מתמודדים עם בן זוג שלא רשום בטאבו, ואילו זכויות יכולות לצוץ דווקא אחרי מותו של אחד מבני הזוג? מקרים שנדונו בבתי המשפט ובערכאות הרבניות מגלים עד כמה הסוגיה רגישה ואיך היא עשויה להכתיב את קצב ההתקדמות של פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים

הגבר, שנמצא בהליכי גירושים, טען כי שלחה מייל פוגעני שבו ייחסה לו ניצול פסול של החשבונות של הוריו, ואף דאגה שהמידע יגיע למשפחתו. השופט צחי אלמוג מבית משפט השלום בהרצליה קבע כי הדברים חוסים תחת ההגנה המוחלטת של חוק איסור לשון הרע, ודחה את התביעה על הסף. התובע חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין

בית הדין הרבני הגדול בירושלים דחה ערעורים הדדיים של בני זוג שהתגרשו, והותיר על כנו חיוב הבעל לשלם 180 אלף שקל בלבד מתוך כתובה שנכתבה על סכום כולל של חצי מיליון שקל. אלא שמעבר לסכסוך המשפחתי, ניצלו הדיינים את ההזדמנות כדי לקרוא לשינוי כולל בשיטה - ולשים קץ אחת ולתמיד לתופעת הכתובות המנופחות, שגורמות לסכסוכים אינסופיים ולחוסר אחידות בפסיקה

גבר טען כי בנו מוכן לראותו לדקות ספורות בלבד - וגם זה רק בתמורה למתנות וכסף ממנו. מנגד, האם ביקשה להגדיל את דמי המזונות. פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בקריות חושף מערכת יחסים מורכבת, שבמסגרתה נקבע כי גם האב וגם האם תרמו להידרדרות הקשר. בסופו של דבר הוחלט להפחית את דמי המזונות, אך לא לבטלם, תוך מתן דגש על כך שטובת הילד היא השיקול המרכזי

אשה טענה כי חתמה על הסכם גירושים שמנשל אותה מדירת המגורים והרכב תחת לחץ, איומים ומניפולציות מצד בעלה לשעבר. השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי לא הובאו ראיות משכנעות לכפייה או לעושק, וכי ההסכם נחתם לאחר משא ומתן, הוחלפו טיוטות ואושר פעמיים בבית המשפט. נקבע כי מתחים ולחצים הם חלק בלתי נפרד מהליך פרידה, ואין בהם כשלעצמם כדי לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין

אשה תקבל כתובה בסכום של 130 אלף שקל, חרף התנהגות בעייתית מצדה - כולל כליאה במרפסת, קללות כלפי הילד מהנישואים הקודמים ואמירות קשות להורי הבעל, כך קבע בית הדין הרבני ברחובות. עוד נפסק כי לא הבעל ולא האשה אשמים בגירושים, אלא עצם נוכחותו של בנו הקטין מהנישואים הקודמים, שהובילה למתיחות בלתי אפשרית בין השניים - ולבסוף להרס חיי הנישואים

פסק דין חריג של בית הדין הרבני הגדול ביטל חיוב מזונות מהאב לאחר שהאם עברה עם הילדים למקום מרוחק מירושלים, בניגוד להסכמות. אף שבית הדין בחר שלא לאכוף עליה לחזור לעיר, נקבע כי היא זו שתישא בעיקר עלויות ההסעות. בפסק הדין נשמעה ביקורת חריפה על האם ועל טענותיה: "דמעות תנין", "הפרה מתמשכת" ו"טענות שמקומן בגן ילדים"