מתקפת סייבר היא ניסיון מכוון לפגוע במערכות מחשוב, ברשתות תקשורת או במאגרי מידע, במטרה לגנוב נתונים, לשבש פעילות או לגרום נזק כלכלי ותפעולי. מתקפות מסוג זה עשויות לכלול חדירה למערכות, הצפנת מידע לצורך דרישת כופר, או השבתה של שירותים דיגיטליים חיוניים.
בעשור האחרון הפכו מתקפות הסייבר לאיום מרכזי על חברות, מוסדות פיננסיים וגופים ממשלתיים ברחבי העולם. הנזק הכלכלי הנגרם מהן עשוי להיות משמעותי, וכולל עלויות שיקום מערכות, פגיעה במוניטין, אובדן הכנסות ותביעות משפטיות של לקוחות שנפגעו מדליפת מידע.
ההתמודדות עם האיום הובילה לצמיחת ענף הגנת הסייבר, שבו פועלות חברות רבות המספקות פתרונות אבטחה, ניטור וזיהוי מתקפות. עבור המשק הישראלי, שבו ממוקמות חברות סייבר מובילות, הנושא נושא חשיבות כלכלית כפולה — הן כאתגר ביטחוני ועסקי, והן כתחום פעילות מסחרי
מרכזי המושך השקעות רבות.
נזק ישיר ממתקפה כולל השבתת ייצור, תשלום כופר ועלויות שחזור, ולצידו נזק עקיף של פגיעה במוניטין. ההוצאה על סייבר ועל אבטחת
מידע הפכה לסעיף קבוע בתקציבי חברות, וכיסוי ביטוחי לתחום התרחב בהתאם.
הפשיעה נמצאת בעלייה - למרות שהשנה לא היה אירוע סייבר ענק שכולם מדברים עליו. מה לא הצליחה רוסיה לעשות, אלו חברות ענק נפגעו מפשעי סייבר, האם האיראנים נכשלו השנה בפריצה לישראל, ומה יקרה ב-2023 ?
כך לפי נתוני צ'ק פוינט. לאחר העלייה, מספר ההתקפות השבועי בממוצע נגד ארגונים וחברות ישראליות היה גבוה מהממוצע העולמי. השיא היה ברבעון האחרון של 2021: 1,100 מתקפות שבועיות בממוצע אצלנו מול 900 בעולם. מיהם הסקטורים המותקפים ביותר?
ב-2021 כמות תקיפות הנוזקה עלו ביותר מ-100% ואילצו לא מעט חברות לשלם כופר כדי לשחרר את מערכותיהן. "ככל שיותר חברות ישלמו, ככה יהיו לתוקפים יותר תמריצים לתקוף", אומר לביא לזרוביץ' מחברת סייברארק
שוק אבטחת הסייבר צומח במהירות, והאמת שאחרי סוף השבוע - הסיבה הופכת ברורה עוד יותר. במתקפת סייבר בסופ"ש, שנחשבת לאחת הגדולות בהיסטוריה, נפגעו על פי ההערכות כ-36 אלף חברות. על השוק הצומח ואיזה חברות ניתן למצוא שם?
