משרד הביטחון הוא אחד המשרדים הממשלתיים המרכזיים בישראל, האחראי על מערכת הביטחון, על הקשר עם צה"ל ועל ניהול תקציבי עתק. פעילותו נוגעת לרכש ביטחוני, לפיתוח אמצעי לחימה, להתקשרויות עם תעשיות ביטחוניות ולסוגיות של תשתיות ובנייה עבור מערכת הביטחון.
ההיבטים
הכלכליים של המשרד רחבים במיוחד, שכן תקציב הביטחון הוא מהגדולים בתקציב המדינה, והחלטותיו משפיעות על חברות רבות במשק ועל תעשיות היצוא הביטחוני. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ועדכונים על מכרזים, התקשרויות, מינויים ומהלכים שמובילים במשרד, לצד סיקור ההשלכות הכלכליות
של פעילותו. כאן ניתן לעקוב אחר ההתפתחויות הנוגעות לאחד השחקנים הגדולים בכלכלה הישראלית.
לצד תפקידו הביטחוני, המשרד הוא לקוח ענק של התעשייה הישראלית, והחלטותיו על רכש מקומי מול יבוא משפיעות ישירות על מפעלים ועל תעסוקה באזורים שונים בארץ. סוגיות של קרקעות
בשליטת המשרד ושחרורן לפיתוח אזרחי עולות אף הן מעת לעת, ומשליכות על שוק הנדל"ן ועל תכניות בנייה. ריכוז הפרסומים בנושא מאפשר לקוראים לעקוב אחר מכרזים, התקשרויות ומהלכים במשרד, ולהבין את השלכותיהם על אחד השחקנים הכלכליים הגדולים במשק הישראלי.
המשרד מרכז
את הרכש הביטחוני ומפעיל משלחת רכש בניו יורק, שדרכה מבוצע חלק גדול מהסיוע הביטחוני האמריקני ומהעסקאות מול יצרניות זרות. הוא גם הגורם שמאשר ייצוא ביטחוני של יצרניות מקומיות כמו אלביט מערכות, והזמנות רב
שנתיות מצדו מהוות עבורן מנוע הכנסות מרכזי. סעיף הביטחון הוא מהגדולים בתקציב המדינה, ולכן היקפו והרכבו נבחנים שוב ושוב בדיוני כנסת.
סעיף 15 במפתח התקציב מחזיק 145.27 מיליארד שקל, אבל מה שיושב מחוצה לו מגיע כמעט לאותו סדר גודל. פירוק של שלושת חלקי הסעיף, של הכסף הביטחוני שרשום במקומות אחרים ושל 11.76 המיליארד שעדיין ממתינים בוועדה
ההזמנות החדשות ממשרד הביטחון כוללות תשתיות תקשורת ומערכות וידאו אופטיות מבוססות AI, וצפויות להתבצע בתוך עד 18 חודשים. הן מגיעות לאחר שהאוצר ומערכת הביטחון הגיעו להבנות על תוספת מיידית של עד 15 מיליארד שקל לתקציב 2026 - אך הוויכוח על עשרות מיליארדי שקלים
נוספים נדחה להמשך השנה
משרד הביטחון ורפאל בחנו שדרוגים לכיפת ברזל מול רקטות, טילי שיוט וכטב"מים, על בסיס לקחים מהמלחמה ומהמבצעים מול איראן; במסגרת הניסוי תורגלה גם הפעלה משותפת של מערכת הלייזר "אור איתן" ממערך השליטה והבקרה של כיפת ברזל
משרד הביטחון מדווח כי הייצוא הביטחוני של ישראל הגיע בשנת 2025 ל-19.2 מיליארד דולר, זינוק של כ-30% לעומת השנה הקודמת ויותר מהכפלה בתוך חמש שנים; מעל מחצית מהעסקאות נחתמו במתכונת ממשלה לממשלה, ומערכות הטילים, הרקטות וההגנה האווירית ממשיכות להוביל את הביקוש
העולמי לתעשיות הביטחוניות הישראליות
על רקע הלקחים ממבצע "שאגת הארי", משרד הביטחון חתם עם אלביט על עסקה של יותר מ-100 מיליון שקל לפיתוח מיכלי דלק חיצוניים למטוסי ה־F-35; המטרה: להקטין תלות בתדלוק אווירי ולהרחיב את חופש הפעולה של חיל האוויר
הממשלה אישרה תוכנית סיוע והוקרה נרחבת למשרתי המילואים לשנת 2026 שמגבילה גם את מספר ימי המילואים ל-55 ובכפוף לצרכים מבצעיים ותנהיג שיטה חדשה המתעדפת לוחמים
כיפת ברזל מתחברת ללייזר: הושלם ניסוי בשילוב מערכת "אור איתן"
הייצוא הביטחוני שובר שיא: ישראל חצתה לראשונה את רף 19 מיליארד הדולר
ישראל מפתחת יכולת חדשה ל-F-35: אלביט תאריך את טווח הטיסה של מטוסי האדיר
אלביט סוגרת חוזים עם משרד הביטחון בכ-200 מיליון דולר לאספקת חימושים אוויריים
400 מיליון שקל: אלביט תשלב מערכות במסוקי התובלה החדשים של חיל האוויר
משרד הביטחון יממן ייצוג משפטי לפצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון
אלביט: משרד הביטחון רוכש חימושי אוויר בהיקף של כ-570 מיליון שקל
הממשלה אישרה: 6.2 מיליארד שקלים סיוע למילואימניקים