כלכלה

כלכלה היא התחום העוסק באופן שבו חברות בני אדם מקצות משאבים מוגבלים — כסף, זמן, עבודה וחומרי גלם — בין צרכים מתחרים. מרמת משק הבית הבודד ועד למערכת הגלובלית, הכלכלה בוחנת כיצד נקבעים מחירים, כיצד מתחלקת ההכנסה ומה מניע צמיחה או מיתון.
מקובל להבחין
בין מיקרו-כלכלה, העוסקת בהתנהגות פרטים ופירמות, לבין מאקרו-כלכלה, הבוחנת את המשק כמכלול — אינפלציה, אבטלה, תוצר וריבית. שני הצירים משיקים בשוק ההון, שם ציפיות הצמיחה והאינפלציה מתורגמות מדי יום למחירי מניות ואג"ח.
עבור המשקיע, הבנה בסיסית של
תהליכים
כלכליים היא כלי עבודה. החלטות ריבית של בנקים מרכזיים כמו הפד, נתוני תעסוקה ומדדי מחירים מזיזים את שוק ההון בזמן אמת. משום כך
מדדים מאקרו-כלכליים
נבחנים בקפידה, ותפניות בהם נחשבות לרוב לאיתות מקדים לכיוון שאליו צפויים לפנות השווקים.
בנימין נתניהו - האוצר ב-2003, הליברליזציה ושלוש קדנציות בראשות הממשלהמתל אביב ב-1949: ראש הממשלה הארוך, שר אוצר שחתך קצבאות והוריד מס, והאיש שקשר שוק פתוח לתקציב ביטחון
שמעון פרס - תכנית הייצוב 1985, האוצר וראשות הממשלהמווישניובה ב-1923 עד 2016: שר האוצר שחתך סובסידיות, ראש ממשלה פעמיים, והאיש שקשר ביטחון למחיר יציב
מנחם בגין - המהפך של 1977, הליברליזציה והאינפלציה שאחריהמברסט ב-1913 עד 1983: ראש הממשלה שהחליף את מפא"י, פתח שווקים, וראה את המחיר רץ למאות אחוזים
יצחק רבין - ייצוב 1985, אוסלו והמשק בין שתי קדנציותמירושלים ב-1922 עד 1995: הרמטכ"ל שהפך לראש ממשלה, שר ביטחון בתכנית הייצוב, ומי שפתח שוק לשלום
גולדה מאיר - משרד העבודה, תקציב רווחה ומלחמת יום כיפורמקייב ב-1898 עד 1974: ראשת הממשלה שחיזקה את מדינת הרווחה, ואז שילמה את מחיר אוקטובר 1973 בחשבון ובקלפי
לוי אשכול - האוצר, המוביל הארצי ועשור של צמיחהמאורותוב ב-1895 עד 1969: שר אוצר שניהל את השילומים, ואחר כך ראש ממשלה שפתח את צינור המים לנגב
משה שרת - השילומים, משרד החוץ ושנתיים בראשות הממשלהמחארסון ב-1894 עד 1955: האיש שחתם על הכסף מגרמניה ואז ניהל מדינה בלי בן-גוריון בחדר
דוד בן-גוריון - איך מממנים מדינה שמכפילה את עצמה בעשורב-1948 חיו כאן כ-800 אלף איש. עשור אחר כך כשני מיליון. הם הגיעו בלי הון ובלי דירה, והמדינה נאלצה לממן להם מזון, שיכון ותעסוקה בזמן שהיצוא היה זעום והמטבע הזר אזל. ההחלטה שקבעה הכל הייתה שהעלייה קודמת לרמת החיים, וכל השאר נגזר ממנה
הימין הקיצוני מזנק בגרמניה - זו הכלכלה, טמבלAfD קיבלה 43.8% מהקולות בסקסוניה-אנהלט ובסקרים הארציים כבר מתקרבת לצמרת. ההגירה והמאבק באסלאם נמצאים בחזית, אבל מאחוריהם יושב סיפור הרבה יותר בסיסי: כלכלה מדשדשת, מפעלים שמקצצים, מחירים שעלו, שכר נמוך יותר במזרח ותחושה שהחיים נהיו קשים יותר. כשהכיס נשחק, קל יותר להפנות את הכעס למהגרים, לבריסל ולממשלה
- K, C או E? האותיות שמסבירות למה אנשים יכולים לחיות באותה כלכלה ולהרגיש שהם במדינות שונות
כלכלנים אוהבים לתאר התאוששות באמצעות אותיות: V היא נפילה מהירה וחזרה מהירה, U היא תקופה ממושכת בתחתית, W היא התאוששות שנקטעת, L היא משבר שהמשק מתקשה לצאת ממנו ו-K מתארת מצב שבו חלק מהציבור מתקדם בזמן שחלק אחר נשאר מאחור. בשנים האחרונות נוספו גם C ו-E, שמנסות להסביר אם הפערים מתחילים להיסגר או שפשוט נוצרו כמה שכבות שחיות זו לצד זו באותה כלכלה