אג"ח קונצרני הוא איגרת חוב המונפקת על ידי חברה עסקית פרטית או ציבורית, להבדיל מאיגרות חוב ממשלתיות המונפקות על ידי המדינה עצמה בהתאם לצרכי התקציב. הנפקת אג"ח קונצרני מהווה עבור חברות דרך לגייס חוב מהציבור הרחב או ממשקיעים מוסדיים, לצד חלופת המימון הבנקאי
המסורתי המחייב לרוב בטוחות ותנאים מחמירים יותר.
תשואת האג"ח הקונצרני משקפת בדרך כלל את רמת הסיכון הנתפסת של החברה המנפיקה, כאשר חברות בעלות דירוג אשראי גבוה יזכו לרוב לריבית נמוכה יחסית בשל אמון המשקיעים ביכולת הפירעון שלהן, בעוד שחברות בעלות
סיכון גבוה יותר יידרשו להציע תשואה גבוהה יותר כדי למשוך משקיעים לרכוש את האיגרות שלהן בשוק.
שוק האג"ח הקונצרני בישראל מהווה מרכיב מרכזי בשוק ההון המקומי, ומושפע מגורמים כגון רמת הריבית במשק שקובע בנק ישראל, מצב הכלכלה הכללי ודירוגי האשראי
שמעניקות חברות הדירוג המקומיות לחברות המנפיקות, המשפיעים ישירות על עלות גיוס ההון של החברות במשק ועל היקף הביקוש למכשירי החוב שלהן בשוק המשני מצד משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד.
הפער בין תשואת האיגרת הקונצרנית לאיגרת ממשלתית מקבילה נקרא
מרווח, והוא מדד ישיר לתיאבון הסיכון של המשקיעים, ולכן צמצום מרווחים חד נחשב לאות אזהרה בקרב מנהלי קרנות נאמנות ומשקיעים בשוק ההון.
המוסדיים שוחים בעודפי נזילות והחברות מנצלות את זה ומגייסות מיליארדים; כשהכסף קל הריביות הופכות נמוכות, וזה בדיוק המקום שבו מתחילות להתעורר שאלות אם לא מדובר במבוא לבועה.
