מעט מחירים משפיעים על הכלכלה העולמית כמו מחירו של חבית נפט. עלייה חדה מייקרת דלק, תחבורה, ייצור ומזון, ולעיתים מחלחלת לאינפלציה ולהחלטות הריבית של הבנקים המרכזיים.
המחיר נקבע במסחר גלובלי
סביב שני מדדי ייחוס עיקריים, ברנט בים הצפוני וה-WTI האמריקאי, ומושפע ממאזן ההיצע והביקוש, מהחלטות קבוצת המפיקות אופ"ק פלוס, ממלאי הנפט בארה"ב וממתחים גיאופוליטיים באזורי הפקה מרכזיים.
עבור המשקיע בישראל, תנודות במחיר הנפט נוגעות גם לחברות האנרגיה והזיקוק
הנסחרות בשוק ההון, וגם לעלויות של מגזרים צרכניים. מכאן שמעקב אחר מגמות המחיר מסייע להבין לחצים אינפלציוניים ומגמות מאקרו רחבות יותר, ולא רק את שוק האנרגיה עצמו.
הורמוז הפך למסוכן, אז סעודיה העבירה את הנפט לים האדום; החות'ים איימו גם שם, ועכשיו חלק מהחביות נוסעות צפונה למצרים, חוצות אותה בצינור ויוצאות מחדש לים התיכון - ואם הלקוח נמצא באסיה הן עלולות להקיף משם את אפריקה; הנפט עדיין מגיע, אבל הדרך נהיית ארוכה,
יקרה ובעיקר מסובכת
המלחמה מעלה את מחיר הנפט, אך המחיר בתחנות הדלק בארה"ב עלה בשיעור גבוה יותר. הסיבה היא מחסור בכושר זיקוק ובמוצרי דלק, שמנתק בין מחיר החבית למחיר הבנזין והסולר. עבור חברות נפט שפועלות לאורך שרשרת האספקה, זו יכולה להיות תקופה רווחית במיוחד: פעילות ההפקה
נהנית מנפט יקר, ובתי הזיקוק נהנים ממרווחים רחבים
מחיר הברנט מתקרב ל-90 דולר לחבית והנפט האמריקאי מטפס לכ-84.5 דולר, אחרי מתקפת הטילים האיראנית והתגובה האמריקאית-סעודית; תנועת המכליות במצר הורמוז נותרה מצומצמת מאוד, והחלופות היבשתיות מסוגלות להעביר חלק קטן בלבד מהכמות שעוברת בו בשגרה; השוק עדיין בונה
על כך שהשיבושים יתקצרו, אבל פגיעה נוספת בתשתיות או בספינות עלולה להחזיר את הברנט אל מעל 100 דולר
צינור באורך 1,200 קילומטר מאפשר לארמקו להזרים עד 7 מיליון חביות ביום אל ים סוף, אך חלק גדול מהנפט המיועד לאסיה תלוי כעת במעבר
באב אל-מנדב. האיום החות'י כבר מסיט מכליות, מייקר ביטוח וממחיש כיצד פתרון שנועד לפזר סיכונים הפך למוקד פגיעות חדש
מכלית מסוג VLCC עם כ-2 מיליון חביות נפט סעודי בדרך לסין עצרה סמוך לגבול תימן וחזרה צפונה. פרמיות הביטוח הימי הוכפלו, הקפת כף התקווה הטובה מוסיפה כחודש הפלגה ומיליוני דולרים, וברנט חצה שוב את רף 100 הדולר
שלושה סופר-טנקרים עמוסים יחד כשישה מיליון חביות נפט הצליחו לצאת מהמפרץ הפרסי אחרי חודשיים של המתנה; המהלך נתפס כסימן אפשרי להתרככות סביב המצור הימי בהורמוז
בין 500 ל-700 משאיות גדולות עוברות מדי יום מעיראק לנמל בניאס, והקיבולת הסורית כבר מגיעה לכ-900 משאיות ביום; המסלול היבשתי נולד כפתרון חירום למשבר הורמוז, וכעת בגדאד מבקשת להפוך אותו למסדרון קבוע שיוכל בעתיד להעביר עד 2 מיליון חביות ביום
נמל ינבו פועל סמוך לקצה היכולת, עם יותר מ-4 מיליון חביות ביום, בזמן שאיראן מבקשת מהמיליציה להיערך לשיבוש באב אל מנדב; ברנט מטפס מעל 86 דולר והחשש עובר מהורמוז לים האדום
חבית ברנט קפצה בקרוב ל-10% בימי המסחר האחרונים ומחקה חלק ניכר מהצניחה של הרבעון השני, כשהחשש לפגיעה באספקה מהמפרץ הפרסי מחזיר את פרמיית הסיכון לשוק; באופ"ק פלוס ממשיכים להזרים אספקה נוספת
התחזיות שלפיהן איראן תוכל לגבות 40–80 מיליארד דולר בשנה מאגרות מעבר במצר הורמוז מתעלמות מהתגובה הכלכלית הצפויה של השוק. גם בתרחיש מקל ההכנסות יסתכמו בכ-9 מיליארד דולר בשנה הראשונה, יצטמצמו לכ-5 מיליארד דולר בתוך חמש שנים, וייפגעו עוד יותר בשל חלוקת
התקבולים עם עומאן, הסטת מכליות לצינורות יבשתיים והתנגדות סין וחברות הספנות