מפעל הפיס הוא הגוף המרכזי בישראל להגרלות ולמשחקי מזל מוסדרים, הפועל מאז שנות החמישים של המאה העשרים. הוא מנוהל כחברה לתועלת הציבור, והכנסותיו מיועדות למימון פרויקטים ציבוריים כמו הקמת מבני חינוך, מוסדות תרבות, מתקני ספורט ומרכזים קהילתיים ברשויות המקומיות.
בין המשחקים המזוהים עמו נמנים הלוטו, החישגד ומשחקי המנוי השבועיים.
הפעילות של מפעל הפיס נשענת על מכירת כרטיסים ברשת רחבה של נקודות מכירה ובאמצעים דיגיטליים, כאשר חלק מהפדיון מוחזר כזכיות והיתרה מופנית לתקציבי הבנייה והפיתוח. היקפי הפעילות מציבים אותו
כשחקן משמעותי בכלכלת ישראל, בעיקר בשל תרומתו למימון תשתיות ציבוריות ולפרויקטים בתחום הנדל"ן המוסדי.
לצד תרומתו לפיתוח, מפעל הפיס נמצא
לעתים במוקד דיון ציבורי סביב היקף הפרסום, אחריות חברתית ומאבק בהתמכרות להימורים. מבקר המדינה וגורמי רגולציה עוקבים אחר התנהלותו, והוא כפוף לפיקוח ממשלתי הדוק. הדיון סביבו נוגע גם לשאלות רחבות של מדיניות כלכלה
ציבורית ואופן חלוקת המשאבים בין הרשויות.
לוטו, דאבל לוטו, צ'אנס, 777, 123, חישגד והימורי הספורט: מחיר כל טופס, הסיכוי המחושב לכל פרס, כמה אגורות חוזרות לשחקנים מכל שקל, איך מחושב המס על זכייה ב-2026, איך גובים פרס ומה האיסור על אתרי הימורים
עבודה מאורגנת, כוכבת רב-תכליתית, פריז, טראש ועשרות שזכו במיליון, אבל לא ב-80 מיליון - מצעד הפרסומות של אייס מביא את ה-TOP5, ויוצא לחופשה קצרה עד ספטמבר
הגדלת הפרס הראשון בלוטו ל-40 ו-80 מיליון שקל בדאבל לוטו תקודם בקמפיין חדש של מפעל הפיס שמעלה מהאוב דמויות כגון יוסי ועינב בובליל, אלכסיי מורוזוב ועוד. וכן, זה שיר
תקציב היח"צ של הפיס מטופל ע"י 3 משרדים במקביל - פיליזר בתדמית, גילעד בתרבות ואמנות וגילאב בניהול משברים. כעת עולה אפשרות לשינוי באסטרטגיה התקשורתית הזו
אחרי שהשיק שפה חדשה לחיש גד, אדלר חומסקי מרענן שפה למותג שבו הוא מטפל באופן רציף בשנים האחרונות. הלוטוגוצים נדחקו לסגיר ומפנים את מקומם לתסריט מבוסס אנשים