
אסיה במגמה מעורבת, החוזים נסחרים ביציבות
שוקי אסיה פתחו את השבוע במגמה מעורבת על רקע החלטת הריבית, המתיחות סביב מכסי טראמפ והחשש מהאטה עולמית; המיקוד עובר כעת לדוחות ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט ולנתוני המאקרו הקרובים, כאשר גם מחירי הנפט והדולר מאותתים על זהירות גוברת מצד המשקיעים
המסחר באסיה-פסיפיק נפתח הבוקר במגמה מעורבת על רקע שילוב של נתוני מאקרו, לחצים פוליטיים ורגולציה מתהווה. בעוד בסין ובהונג קונג נרשמות עליות קלות בתמיכת יציבות מוניטרית, באוסטרליה ויפן המשקיעים מגלים חשש גובר מהתפתחויות פוליטיות ומקרו-כלכליות.
בסין, הבנק המרכזי (PBoC) הותיר את הריבית על הלוואות ללקוחות הטובים (LPR) ללא שינוי: 3.0% לשנה ו-3.5% לחמש שנים, בהתאם לציפיות. המהלך משדר רצון ליציבות, אך גם מעיד על חוסר נכונות להאיץ תמריצים לנוכח הצריכה החלשה.
ברקע, המתיחות סביב מדיניות הסחר של ממשל טראמפ ממשיכה להעיב. שר המסחר, הווארד לוטניק, חזר והצהיר כי 1 באוגוסט הוא "המועד האחרון" לכניסת תעריפים חדשים לתוקף, אמירה שמכניסה את השווקים למצב של המתנה, אך גם משדרת
שיש פתח להידברות גם לאחר מכן.
המסחר באסיה
באוסטרליה, מדד ASX 200 צנח ב-1.11%, לאחר שבוע חיובי, כשמניות האנרגיה והכרייה הובילו את הירידות. למרות נתוני תעסוקה חיוביים, החששות מהאטה
בכלכלה הסינית, שותפת סחר עיקרית, שוקלים על השוק המקומי.
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- עליות קלות באסיה; יציבות בחוזים אחרי עליות חדות אמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביפן, מדד הניקיי איבד 0.21% כשהין היפני התחזק בחדות בעקבות תבוסת המפלגה השלטת בבחירות לבית העליון, תוצאה שנתפסה כערעור קל על היציבות הפוליטית.
התחזקות הין, לצד האטה ביצוא והמשך חוסר ודאות גלובלית, הכבידה על מניות היצואנים.
בהודו, מדד ניפטי 50 עלה בכ-0.3% לאחר ראלי קל בשבוע שעבר, כשחברת הסחר האמריקאית ג’יין סטריט קיבלה מחדש אישור לפעול במדינה לאחר שהפקידה מעל חצי מיליארד דולר, מהלך שמרכך את החששות מהתערבות רגולטורית אגרסיבית.
בסינגפור, מדד סטרייטס טיימס האריך את הראלי לשיא של 11 ימי מסחר ברציפות, ומוקדם יותר הבוקר רשם שיא חדש של 4,225 נקודות, כאשר מניות תשתית ופיננסים מובילות את המגמה החיובית.
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
החוזים בוול סטריט
החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מצביעים הבוקר על עליות קלות של עד 0.2%, בהמשך לשבוע חיובי עבור מדדי הנאסדק וה-S&P
500. העליות מגיעות על רקע ציפייה לדוחות כספיים מענקיות הטכנולוגיה בראשות גוגל Alphabet -3.21% וטסלה Tesla -4.62% שיפרסמו את הדוחות השבוע, ונחשבות למניעות עיקריות של הצמיחה ברווחי המדדים.
על פי נתוני FactSet, מתוך 59 החברות במדד S&P 500 שכבר פרסמו דוחות, 86% מתוכן עקפו את תחזיות השוק. אך האתגר האמיתי מגיע כעת, עם הדוחות של "שבע המופלאות", שמהן מצופה להציג צמיחה של 14% ברווחים לעומת ממוצע של 3.4% לשאר המדד.
בהמשך היום צפוי להתפרסם
מדד האינדיקטורים המובילים לחודש יוני (LEI), שעשוי לשפוך אור על הכיוון המאקרו כלכלי של המשק האמריקאי.
מחירי הנפט עולים קלות הבוקר לרמה של כ-67.5 דולר לחבית, לאחר שבוע ראשון של ירידות ביולי. העלייה מונעת בעיקר על ידי סנקציות חדשות
שאישרה האיחוד האירופי כלפי רוסיה, כולל הגבלת מחירים, הגבלות על מגזר הבנקאות ואיסור על יבוא ממזקקה הודית גדולה. עם זאת, האיומים של טראמפ על סנקציות נגד רוכשי נפט רוסי, והחששות מהשלכותיו של גל המכסים החדש שצפוי באוגוסט, ממשיכים להגביל את ההתאוששות, כשברקע החשש
מפגיעה בביקוש האנרגיה העולמי.
הדולר אינדקס נותר יציב הבוקר סביב 98.4 נקודות, לאחר שני שבועות רצופים של עליות, כשהשוק ממקד את תשומת הלב בהתפתחויות סביב מדיניות הסחר ותחזית המאקרו. חבר מועצת הנגידים בבנק הפדרלי כריסטופר וולר חזר על תמיכתו בהורדת
ריבית עוד ביולי, תוך התבססות על התקררות בשוק העבודה והיעדר סימנים ללחצי אינפלציה. הדולר נחלש קלות מול הין, בעקבות תבוסה משמעותית של הקואליציה השלטת ביפן בבחירות לבית העליון, שהגבירה את אי-הוודאות הפוליטית בטוקיו.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).
