רוכשת של דירה נאלצה להתמודד עם עשור של המתנה, תסכול והתנהלות משפטית ממושכת בעקבות "גרירת רגליים של ממש מצד היזמית", כפי שקבעה השופטת. אולימפיה, היזמית, לגלגל את האחריות הלאה. לטענתה, העיכוב ברישום לא נבע מהתנהלותה, אלא מהליכים תכנוניים מסובכים, עיכובים בעירייה, ובעיקר - מהצורך להכשיר תשריט בית משותף שעדיין לא אושר במלואו

אדם שהזמין טיסה דרך חברת התעופה Aegean Airlines קיבל מייל שמודיע לו על הטבה שבה זכה, אך למעשה היה מדובר בהונאה מתוחכמת. הוא הזין פרטים אישיים כמו כתובת מייל, סיסמה ועוד, ונפל קורבן לגניבת זהות אלקטרונית. החברה טענה שנקטה אמצעי אבטחה נאותים, וכי מדובר באירוע של "כוח עליון", שאין לה שליטה עליו. בנסוף, היא טענה שהאיש עצמו התרשל, מכיוון שהזין את הפרטים האישיים

 השופט: "הכינויים הגזעניים והמניפולטיביים – לא נכתבו בתום לב, ונועדו לפגוע בשמו הטוב של סגל כעיתונאי"

השופטת: "האיש עשה ככל העולה על רוחו בכספים המשותפים, ללא ידיעתה או הסכמתה של האישה. נראה כי הוא ניצל את האמון המוחלט שנתנה בו האישה, תוך ניצול מוגבלותה"  

מה אומר החוק? ובפסיקה על איחורי דירות

מה קורה כשדיירים בבניין וועד הבית חלוקים בנוגע לאחריות על רטיבות, שיפוצים ועוד - פסיקה של בתי משפט בעניין

אדפ ביקש להבשתמש באפשרות להישפט לאחר שקיבל קנס מנהלי ביחד עם חברה שבבעלותו, ארקו אס אן בעקבות עבירה על חוק התכנון והבנייה. התביעה נדונה בבית משפט השלום, שם הוא הורשע והושת עליו קנס נמוך יותר מזה המקורי. המדינה ערערה למחוזי, שקבע שניתן להפחית את הקנס. המדינה ערערה שוב, לעליון, שבהכרעת רוב קבע כי, "יש לראות בקנס הקצוב לא רק כלי אכיפה, אלא גם איתות הרתעתי ברור"

בני זוג חתמו על הסכם ממון בעת שהיו ידועים בציבור, ב-2004. כעבור יותר משנתיים הם התחתנו - עבור הגבר היה מדובר בנישואים שניים, כשמהראשונים היו לו שני ילדים. כעבור כמה שנים התגרשו השניים, והתגלה כי הסכם הממון תקף מבחינת בית המשפט רק לתקופת היותם ידועים בציבור. הגבר ערער על כך, וטען כי רצה בהסכם ממון מלא מראש, בגלל שהוא היה גרוש עם רכוש וילדים

האיש, שעבד בבית בתל אביב, יזכה לפיצוי של כמיליון שקל, קצת יותר ממחציתו מהמוסד לביטוח לאומי והשאר יתחלקו בין החברה הקבלנית וקבלן המשנה שנשכר לביצוע העבודות בפועל. בעלת הבית, שנתבעה אף היא על ידי הפעול שנפצע, זוכתה מכל אשמה על ידי בית המשפט

20 שנה אחרי שנחתם ההסכם, טענה האשה: "לא היה לי עורך דין משלי. לא קיבלתי הסבר. לא העתק. לא כלום. הוא פשוט ביקש שאחתום". מנגד, השופטת קבעה כי עצם העובדה שהתובעת לא ביקשה עותק של ההסכם ולא פנתה לייעוץ משפטי, לא יכולה לשמש בסיס לביטול הסכם שנערך כדין