במסגרת תהליכי תכנון ופיתוח של האזור, נגרעו כ-9.5 דונמים מאדמת משק בכפר אז"ר. האגודה השיתופית של המושב קיבלה בתמורה שטח חלופי בגודל 20 דונם. עם זאת, בעלי המשק עצמם – הורי התובעים – לא קיבלו שום פיצוי אישי עבור הקרקע שנלקחה מהם. ב-2020, בהחלטה חד-צדדית, הודיעה האגודה לתובעים כי המשק יסווג מחדש כ"נחלה חסרה". משמעות הדבר היתה קיצוץ של 50% בזכויות הכלכליות של המשק

בני זוג ערערו על חיובם בתשלום דמי תיווך למתווך, בטענה כי הוטעו לגבי גודל הנכס ולא קיבלו מידע על חריגות בנייה שקיימות בו. השופטת דחתה את הערעור וקבעה כי המערערים "ידעו בדיוק לאיזו עסקה הם נכנסים". הם ייאלצו לשלם למתווך דמי תיווך בסך 89 אלף שקל, כמו גם פיצויים על עוגמת נפש, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

זוג דיירים שמילאו תפקיד מרכזי בהחתמת יתר הדיירים על הסכם לביצוע תמ"א 38/2, זכו להבטחה נוספת במסגרת נספח שנחתם מול היזם, שלפיה יקבלו דירת גג או פנטהאוז. ואולם לאחר סיום הבנייה ב-2018, הם גילו כי הדירות שנמסרו להם קטנות משמעותית מהדירות האחרות בבניין. לטענת היזם, הדיירים ידעו מראש את פרטי התכנון, כולל שטח הדירות והמרפסות, וכי אין בסיס לטענה שהדירות קטנות מדי

צעירה פנתה לבית החולים מעייני הישועה לאחר שסבלה במשך תקופה ארוכה מגודש באף, נזלת כרונית וקשיי נשימה. בעקבות תלונותיה, היא נבדקה על ידי רופא אף-אוזן-גרון, שהמליץ לה לעבור ניתוח סינוסים מקובל, שנועד לשפר את איכות הנשימה שלה. לתדהמתה, נאמר לה כי במסגרת הניתוח, הרופא "תיקן" סטייה קלה במחיצת האף שלה. לדבריה, השינוי שבוצע פגע במראה שלה ובביטחונה העצמי. בנוסף, היא החלה לסבול מכאבים כרוניים באף

האשה הגיעה לבית החולים בני ציון בשבוע ה-34 להריון, עם תלונות על הפרשה דמית. בבית החולים סירבו לטפל בה מכיוון שלא היה לה הסדר כספי. היא חזרה לביתה ושבה למחרת, ואז התברר שהעוברית שלה מתה. בית המשפט פסק לה פיצויים בסכום של 1.5 מיליון שקל

בזמן שהשניים עוד היו נשואים, הם קיבלו הלוואה של 750 אלף שקל מלקוח של הבעל. כבטוחה להלוואה, שיעבדה ביגל את זכויותיה לקבל שתי יחידות מגורים ממאיר את ביגל, שאחד ממייסדיה הוא אביה של האשה, אך היא לא נהנתה מהכסף של ההלוואה כלל. אחרי שהגרוש הפסיק לפרוע את ההלוואה, פנה הלקוח אל האשה בדרישה שתחזיר את הכסף, ואף פתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי הנכסים ששועבדו

המנוח היה בעל זכויות במשק חקלאי במושב שנמצא במרכז הארץ. הוא נפטר באופן פתאומי ב-2022, בגיל 58, מבלי להותיר אחריו צוואה. בעקבות כך פרץ סכסוך בין בת הזוג שלו לאחיותיו, שטענו כי הוא החזיק במשק בנאמנות עבורן. מה קבעה השופטת?

המנוחה, אם לארבעה, ערכה ב-2010 צוואה שבה קבעה כי כל אחד מילדיה יקבל שקל אחד, בעוד שאת שאר רכושה, שכלל נדל"ן, חשבונות בנק ונכסים נוספים, הורישה לאחייניתה. כחמש שנים לאחר עריכת הצוואה הראשונה, המנוחה ערכה צוואה חדשה, שבה חילקה את רכושה באופן שווה בין ארבעת ילדיה, מבלי להזכיר את האחיינית כלל. לאחר פטירתה, הגישה האחיינית התנגדות, וטענה שהצוואה הראשונה היא המחייבת

בני זוג ממושב תירוש עתרו לבית המשפט בבקשה לבטל את צו ההריסה שהוצא לבית בן שלוש קומות שהקימו לעצמם על קרקע שלא הוקצתה להם. לדבריהם, אין להם פתרון דיור חלופי, וכי המגורים בבית זה חיוניים לרווחתם וליציבות המשפחתית שלהם. הם לא עצרו את עבודות הבנייה גם לאחר שנודע להם על ההליכים המשפטיים שננקטו נגדם