פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב קובע כי יזמית תמ"א 38 לא תוכל להתחמק מתשלום פיצוי מוסכם בסכום כולל של חצי מיליון שקל לבעלי דירות בבניין בעיר, לאחר עיכוב במסירת החניון למשך שבעה חודשים. היזמית ניסתה לטעון כי הסחבת מצד העירייה וחברת החשמל בתקופת הקורונה היוו כוח עליון, אך בית המשפט קבע כי מדובר בעיכוב צפוי שנגרם באשמתה - ושבעלת החברה אף היתה מודעת לכך בזמן אמת

שלושה בעלי דירות במתחם פינוי-בינוי באזור טענו כי הסכימו לפרויקט רק לאחר שהובטח להם לקבל דירות גדולות יותר ובקומות גבוהות, מעל הקומה העשירית - אך בהיעדר מסמך כתוב שיתמוך בגרסתם, דחה בית משפט השלום בתל אביב את תביעתם וחייב אותם לשלם הוצאות משפט גבוהות. בפסק הדין נקבע כי החוזה שעליו חתמו הצדדים שלל תוקף מהתחייבויות בעל פה שלא נכללו בו

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

השופטת קבעה כי גביית דמי הגבייה בכביש 6 נעשתה כדין; לדבריה, נהגים שבוטל הסכם המנוי שלהם אינם זכאים להמשיך ליהנות מההטבות שניתנות במסגרת ההסכם רק משום שמכשיר הפסקל נשאר ברכבם. בית המשפט הדגיש כי פרשנות אחרת היתה עלולה לפגוע בתכלית החוק ולעודד הפרת הסכמים. התובעים אף חויבו בהוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל

פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע כי בת זוגו של אדם שהלך לעולמו, עמו חיה במשך 17 שנה, תוכר כידועה בציבור ותירש מחצית המעיזבון שלו, בהתאם לחוק הירושה. השופטת דחתה את הטענות של בנו היחיד של המנוח, שלפיהן הסכם הממון שעליו חתם אביו מולה מהווה צוואה המדירה את בת הזוג, וקבעה כי המסמך אינו יכול לשמש תחליף לצוואה

פסק דין מעניין מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל קבע כי שתיקה ממושכת של אם במשך 14 שנה מהווה ויתור על זכותה לגבות את המזונות שנפסקו לטובת ילדיה. השופט מחמוד שדאפנה הדגיש כי המחוקק קבע מגבלות זמן ברורות לגביית מזונות מהעבר, וכי היעדר פעולה מצד האם מלמד על הסכמה לכך שהמזונות לא ישולמו. הוא אף דחה טענה לגבי פחד שהיה לאשה מפני בעלה לשעבר

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הטענות של בני זוג, שלדבריהם רכשו את הדירה לפני שנים רבות מהמוכרים, אך לא הצליחו להציג הסכם מכר חתום או כל ראיה אחרת רלוונטית לכך. השופט קבע כי השיעבוד שרשמה חברת ההלוואות על הנכס גובר על טענותיהם, וכי הם לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח את הבעלות

השופטים בבית הדין הארצי לענייני עבודה קבעו כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שבמחלוקת יוכרעו לטובת הרוקחים, והביעו חשש מה"פרקטיקה המכבידה" שמחייבת אישור מנהל לכל תשלום נוסף, ועלולה להוביל חלק מהעובדים להימנע מהבקשה. ההליך עשוי להשפיע על מאות עובדים בענף הרוקחות, ואולי אפילו בתחומים נוספים

בית המשפט לעניינים מינהליים חשף התנהלות חמורה של הרשות שכללה סחבת, החלטות סותרות והתעלמות מפסיקת בית המשפט העליון