הרב ועמותת שופר שבניהולו טענו כי מיוני 2020 הופצו ברשת סרטונים ופרסומים שהציגו אותו באור שלילי. בין היתר, נטען כי הסרטונים תיארו אותו כמי שמנהל כת מסוכנת, מתעלל נפשית ופיזית בחסידיו, ואף כמי שהשפיע באופן עקיף על אדם שביצע רצח. גוגל ומטא טענו כי הן אינן


המפרסמות של התכנים, אלא רק מספקות פלטפורמות להפצת תוכן גולשים

בנק לאומי, שהיה נושה של בעלת נכס מקרקעין בתל אביב, הטיל עיקול על הנכס עקב חובותיה. העיקול נרשם כדין בלשכת רישום המקרקעין, אך כחודש לאחר מכן הוגש ללשכה צו ביטול עיקול – שהתברר בדיעבד כמזויף – על ידי קרובת משפחתה של החייבת, שהיא גם עורכת דין. הלשכה מחקה

את העיקול באופן מידי, מבלי לוודא את אמינות הצו או לבדוק את מקורו מול רשות האכיפה והגבייה.

פסק דין תקדימי קובע כללים ברורים לאחריות עורכי דין: "הסתמכות על מערכת שיוצרת פסקי דין פיקטיביים תוביל לסנקציות חמורות"

מנכ"ל דורו איטליאן פרודקטס, שי אלון, טען כי פוטר שלא כדין בשל שירות המילואים שלו, אך בית הדין קבע כי החברה הצליחה להוכיח שהפיטורים לא קשורים למילואים, אלא מבוססים על טעמים ענייניים הנוגעים להתנהלותו של אלון במסגרת תפקידו

שגב ישראל אפריאט, פעיל חברתי ובעל עמוד פייסבוק, תבע את תאגיד השידור הישראלי, עורך המהדורה המרכזית ואחד העיתונאים בתאגיד, לאחר שביוני 2021 שודרה בו כתבת תחקיר על החברה, שהתובע טען כי הציגה אותו באור שלילי ופגעה בשמו הטוב. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה,
ופסק לו פיצויים בסכום של 144 אלף שקל, אך ללא פרסום של התנצלות

חברת יוזמה אלונים תכנון ניהול וביצוע לא תוכל לקבל היתר בנייה להקמת שלושה בניינים חדשים במקום שני מבנים קיימים ברחוב חורב 1 בחיפה, מכיוון שההחלטה המאשרת את בקשת ההיתר פקעה. לדברי השופטת, "אני מודעת לכך שפסק הדין מסב נזק כבד לדיירי המקרקעין, אך לצערי
אין ביכולתי להעניק לעותרים את הסעד המבוקש על ידם, לאור אי עמידת הבקשה בהוראות הדין"

בני הזוג, שנקלעו לקשיים כלכליים, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד. בשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה


שהיא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי

בית המשפט העליון קיבל את עתירותיהם של ארבעה גברים שעתרו נגד החלטות בתי הדין הרבניים, שחייבו אותם בתשלום מזונות לילדיהם. בדעת רוב, קבעו השופטות יעל וילנר ורות רונן כי הלכת שרגאי מחייבת את בתי הדין הרבניים, ולכן אין להם סמכות לדון בתביעות מזונות ילדים.
נציגי בתי הדין הרבניים והאמהות טענו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת של דורות, ולכן יש להמשיך לאפשר להם לדון במזונות ילדים כחלק מהליכי גירושים