לאחר שנרשם שיא אינפלציה של 40 שנה בארה"ב, 9.1% ומחירי דירות שהרקיעו שחקים, דו״ח חדש בארה"ב מציג ירידה ראשונה במחירי הדירות במדינה זה שלוש שנים ומוכיח שמחירי הבתים כן יכולים לרדת. האם גם בישראל אנחנו צפויים לחזות בנתונים כאלו לנוכח העלאות הריבית של בנק ישראל?

עליית מחירי הדיור מתגלגלת לרווחיות הגולמית של חברות הבניה, כך שהרווחיות הגולמית טיפסה מ-18% ל-22% והסתכמה ב-77 מיליון שקל, ורווחי שיערוך של 37 מיליון שקל סייעו להביא את הרווח הנקי של אזורים ל-82 מיליון שקל

ככל שהריבית תעלה, מחירי הדירות צפויים להתייצב, ואולי אפילו לרדת. מחירי השכירות, לעומת זאת, צפויים להמשיך לעלות

לאחר פרסום הדוחות לרבעון השני של השנה, בהם הציגה לפידות המשך צמיחה, סגן יו"ר החברה אריק שפיר שולח רמזים על הכנות החברה לרכישות קרובות ואפילו מאותת על ירידה במחירי הקרקעות

התוכנית כוללת 286 יחידות דיור - מתוכן 68 יוקצו עבור דירות בהישג יד להשכרה לטווח ארוך ו-56 יוקצו עבור דירות קטנות; התוכנית כוללת כ-890 מ"ר עבור מבני ציבור ו-3,040 מ"ר עבור שטחי תעסוקה ומסחר

לאחר שנים של ירידה – שיעורי התשואה לנכסים למניבים בדרך לשינוי מגמה; כאשר בחסכון בנקאי התשואה 3%-4%, הרי שתשואות של 5%-6% בנדל"ן המניב במרכז הארץ, נמוכות מדי

לא צריך ללכת רחוק מדי כדי להבין למה מחירי הדירות זינקו בשנה האחרונה - ליברמן אמר לפני שנה שהמחירים יזנקו וגרם לציבור לרוץ לקנות דירות. אז למה שהמחירים לא יעלו? (וזה בנוסף כמובן לעובדה שב-12 שנות שלטון נתניהו הוא לא עשה הרבה כדי לפתור את הבעיה)

תופעה ייחודית של ירידה במספר העסקאות שלא מלווה בירידת מחירים מאפיינת גם את ישראל בחודשים האחרונים ומעידה על פחות כוח קניה, אך על חוסר רצון של המוכרים להתפשר; האם התופעה יכולה להימשך לאורך זמן? 

ועדת הערר החליטה שתוכנית הרבעים של תל אביב מעניקה יותר וודאות וזמינות לתוספות וחיזוקים ולכן מחייבת היטל השבחה בניגוד לתמ"א 38; "המשמעות היא שמוכרי הדירות ישלמו היטל השבחה במקום שאין השבחה בפועל"