דמנציה היא שם כולל לירידה מתמשכת בזיכרון, בשיפוט ובתפקוד היומיומי, ומחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח לה. שכיחותה עולה עם הגיל, ולכן הזדקנות האוכלוסייה במדינות המפותחות הופכת אותה לאחד האתגרים התקציביים הגדולים של מערכות הבריאות והרווחה.
העלות מתחלקת
בין המדינה, קופות החולים והמשפחה, שנושאת במימון מטפל, בהתאמת הדיור ובאובדן ימי עבודה. תרופות חדשות ובדיקות דם לאבחון מוקדם פתחו שוק בהיקף מיליארדים סביב אלצהיימר, ובמקביל נבחנות דרכים
להפחתת הסיכון. משפחות מטפלות יכולות לבדוק את הזכאות לגמלת סיעוד.
מחקר קנדי מצא שמי שאוכלים הכי הרבה מזון אולטרה-מעובד נמצאים בסיכוי גבוה בכ-40% לשאת נגעים זעירים במוח שאינם גורמים לתסמינים. אצל נשים הקשר חזק עוד יותר, ובמבחני הזיכרון לא נמצא הבדל. החוקרים מדגישים שזה קשר סטטיסטי ולא הוכחה לסיבה
מחקר שעקב במשך יותר מרבע מאה אחרי יותר מ-12 אלף בני אדם מצא פער שקשה להתעלם ממנו: אנשים שהגיעו לאמצע החיים עם לחץ דם תקין, בלי סוכרת ובלי עישון חיו בממוצע כמעט 13 שנים נוספות בלי דמנציה לעומת אנשים עם שלושת גורמי הסיכון. מאחורי המספר הגדול מסתתר רעיון
פשוט - הבריאות של המוח בגיל מבוגר מתחילה הרבה קודם
מודל למידת מכונה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ובית החולים בת' ישראל דיקונס קרא הקלטות גלי מוח של יותר מ-7,000 מבוגרים, וגילה שכל פער של עשור בין גיל המוח המחושב לגיל בתעודת הזהות מלווה בעלייה של כ-40% בסיכון לדמנציה; מדדי השינה המקובלים, כמו
משך השינה ויעילותה, נשארו הרחק מאחור
מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר קשר בין שינה עמוקה לפינוי חלבוני פסולת מהמוח, ומאז נבנתה סביבו ספרות שלמה שמחברת שינה גרועה לאלצהיימר. אלא שקבוצה מאימפריאל קולג' לונדון מדדה את אותו תהליך בשיטה שונה וקיבלה בדיוק את התוצאה ההפוכה, והוויכוח בין המעבדות עדיין
פתוח
פריצת הדרך הרפואית יוצאת מהמעבדות ומגיעה לקופות החולים: הבדיקה הזולה תחסוך סריקות מוח יקרות ותפתח שוק של מיליארדים, אך תאלץ את מערכת הבריאות לחשב מסלול מחדש; המעבר לאבחון מוקדם, שנים לפני התפתחות הדמנציה, מציב דילמה פיננסית דרמטית בשאלת המימון והביטוח
גיל המוח מתוך לילה אחד של שינה: האלגוריתם שמזהה סיכון לדמנציה שנים מרא