אגרת גודש

אגרת גודש (מכונה גם מיסוי גודש) היא כלי מדיניות תחבורתי שנועד לצמצם עומסי תנועה, ובמסגרתו נגבה תשלום מכלי רכב הנכנסים לאזורים או לצירים עמוסים בשעות שיא. הכלי מיושם בערים שונות בעולם ונדון בישראל כפתרון אפשרי לגודש התחבורתי.

הרעיון שבבסיס האגרה

הוא תמחור השימוש בכבישים העמוסים, במטרה לתמרץ נהגים לעבור לתחבורה ציבורית, לשנות את שעות הנסיעה או לצמצם נסיעות מיותרות. תומכי המהלך רואים בו אמצעי יעיל לצמצום הזיהום ולשיפור זרימת התנועה במטרופולינים.

מנגד, מתנגדי האגרה טוענים כי מדובר במס נוסף

על

הנהגים, העלול לפגוע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה ובמי שאין לו חלופת תחבורה ציבורית נאותה. הדיון הציבורי סביב האגרה כולל שאלות של צדק חלוקתי, מוכנות התחבורה הציבורית והיערכות טכנולוגית לגבייה.

הצעות להטלת אגרת גודש נבחנות לצד היקף ההשקעה בתחבורה ציבורית ולצד עלויות האחזקה של רכב פרטי, שכן יעילות הכלי תלויה בקיומן של חלופות נסיעה זמינות בשעות העומס.