דירת מגורים היא נכס המשמש למגורים ומהווה את מרכיב העושר הגדול ביותר אצל רוב משקי הבית בישראל. רכישתה משלבת הון עצמי והלוואת משכנתה, ועלותה הכוללת מושפעת ממחיר הדירה, ממס רכישה, משכר טרחה ומעלויות
מימון לאורך שנות ההלוואה. במיסוי מבחינה החקיקה בין דירה יחידה לבין דירה נוספת, הן בשיעורי מס הרכישה והן בפטור ממס שבח במכירה. משקיעים בוחנים דירה כאפיק חלופי לשוק ההון ומשווים בין תשואת שכר
דירה לבין תשואה על נכסים פיננסיים, תוך התחשבות בעלויות אחזקה, בתקופות שבהן הנכס ריק ובסיכון של ירידת מחירים. רמת הריבית היא המשתנה שמשפיע במידה הרבה ביותר על כושר ההחזר ועל הביקוש בשוק הנדל"ן
למגורים.
שתי דירות בחיפה שהוגדרו בצוואה כמקום נופש לנשים מרובות ילדים עמדו ריקות יותר משלושה עשורים, עד שהתדרדרו למצב שדרש שיפוץ בהיקף של כמחצית משוויין. כשמנהל העיזבון ביקש חישוב מס שבח מוטב, ועדת הערר קבעה שהנכסים כבר רחוקים מהגדרת דירת מגורים