רשות החשמל היא הגוף הרגולטורי האמון על הסדרת משק החשמל בישראל. תפקידה המרכזי הוא קביעת תעריפי החשמל, פיקוח על הגורמים הפועלים בשוק, וקידום התחרות והרפורמות במגזר האנרגיה.
אחת ההחלטות המשמעותיות של הרשות היא קביעת תעריף החשמל לצרכן, המשפיע ישירות
על משקי הבית ועל המגזר העסקי כאחד. שינויים בתעריף מושפעים ממחירי הדלקים, מעלויות הייצור וההולכה, ומהשקעות נדרשות בתשתיות.
הרשות מלווה גם את המעבר של משק החשמל למקורות אנרגיה מתחדשים ולהגברת התחרות בייצור ובאספקה. סוגיות של אמינות אספקה, פיתוח תשתיות
ומעבר לאנרגיה נקייה עומדות במרכז עבודתה. בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות לפעילות רשות החשמל ולהשפעתה על משק האנרגיה.
אחד האתגרים המרכזיים של הרשות הוא ליווי המעבר של משק החשמל למקורות אנרגיה מתחדשים, תוך שמירה על אמינות האספקה ועל יציבות הרשת.
פתיחת השוק לתחרות בייצור ובאספקת חשמל נועדה להוזיל מחירים ולהגביר את היעילות, אך היא מחייבת רגולציה המאזנת בין אינטרסים של יצרנים, צרכנים והמדינה.
החלטות הרשות משפיעות ישירות על תוצאותיה של חברת
החשמל ועל כדאיות ההשקעה של יצרנים פרטיים במתקני אנרגיה מתחדשת, ומכאן גם על חשבון החשמל של משקי הבית ושל המגזר העסקי.
שולי נזר כתבה במכתב ליו"ר רשות החשמל ולמשרד האנרגיה שהמהלך יוסיף תחלואה ותמותה ויעלה למשק כ-3 מיליארד שקל בשנה, ויקדים בשנתיים עד שלוש את התרוקנות מאגרי הגז. ברשות מעריכים שהענף עשוי למשוך השקעות של יותר מ-100 מיליארד דולר
המתווה החדש יגביל כל חווה ל-200 מגה וואט ויחייב יזמים להעמיד בטוחות של כ-2 מיליון שקל לכל מגה וואט; ברשות מנסים לסנן בקשות ספקולטיביות ולוודא שהתרחבות תשתיות ה-AI לא תפגע באספקת החשמל למשק
הבקשות לחיבור חוות שרתים הגיעו לכ-27 אלף מגה-ואט, הרבה מעבר ליכולת הרשת, ורשות החשמל מתכוונת לקבוע תקרה של 200 מגה-ואט למתקן, שתחייב כמחצית מהיזמים להקטין או לפצל את הפרויקטים. ברקע: הצורך בתחנות כוח חדשות ותחזית שלפיה החוות יגיעו עד כחמישית מצריכת החשמל
בישראל ב-2030
הפסקת חשמל מתוכננת יכולה להשבית בית או עסק למשך יום עבודה שלם, אבל לחברת החשמל יש חובות ברורות כלפי הצרכנים: כמה זמן מראש צריך להודיע, האם מספיק להציב שלט ברחוב, מה קורה כשההודעה מגיעה מהעירייה ולא מזכירה ניתוק חשמל, והאם אפשר לקבל פיצוי גם על יום עבודה
שאבד, מזון שהתקלקל או מכשירים שניזוקו?
אחרי שבקשות החיבור לרשת החשמל תפחו ל-27 גיגה-וואט, יותר מכל מה שישראל צורכת בשיא, מתגבשים תנאי סף חדשים ליזמי חוות השרתים: ערבויות של מיליוני שקלים על כל מגה-וואט ואישור של מטה הבינה המלאכותית במשרד ראש הממשלה. מי שירוויח הם היזמים עם ההון והלקוחות
האמיתיים, ומי שיפסיד הם היזמים שתפסו מקום בתור בחינם
חוות שרתים מבקשות כמויות חשמל עצומות, אבל המספר שמופיע בתור רחוק בהכרח מהצריכה שתגיע בפועל. באוהיו יותר מ-30 אלף מגה-וואט של התעניינות הפכו לכ-13 אלף כשהיזמים נדרשו לשלם על בדיקה, ובהמשך רק חלק מהפרויקטים הגיעו לחוזים מחייבים. גם בישראל נרשמו בקשות
ל-27 אלף מגה-וואט. לפני שבונים תחנות כוח במיליארדים, צריך להפריד בין חווה אמיתית לבין יזם ששמר לעצמו ארבעה מקומות ברשת
השתיים מקימות באזור התעשייה הר טוב ליד בית שמש מתקן בהספק של כ-74 מגה-וואט IT, ומעריכות שבתפוסה מלאה ב-2030 הוא יניב כ-150 מיליון דולר הכנסות וכ-100 מיליון דולר רווח תפעולי לפני פחת. הפרויקט מחזיק בהתחייבות חיבור לרשת, ולכן ההקפאה שהטילה רשות החשמל
על בקשות חדשות אינה חלה עליו.
בבדיקה יזומה של רשות החשמל התברר כי צבר סולאר החליפה ב-2021 יותר מ-2,300 פאנלים תקולים בפאנלים חדשים, ללא אישור מראש או דיווח כנדרש. ההחלפה הגדילה את הספק הייצור והובילה, לפי הרשות, לתשלומים עודפים. החברה הודתה בביצוע השינוי ותידרש להשיב את הכספים בתוספת
ריבית
שמונה פרויקטים מבקשים 5,581 מגה-וואט, מפת אישורים מסודרת טרם פורסמה, וההערכה שרבע מהבקשות יאושרו נבנתה מול תור קטן פי שלושה מזה שהתייצב. באירלנד התחום כבר תופס 23% מהחשמל, בישראל אושרו כעשירית, והוויכוח על היעד פתוח בין המועצה הלאומית לכלכלה לרשות החשמל
משרד החקלאות ורשות החשמל מציעים מנגנון חדש שנועד להבטיח שהצבת פאנלים סולאריים בשטחים חקלאיים לא תבוא במקום גידול מזון; מתקן שלא יקיים "עיבוד חקלאי מיטבי" עשוי לספוג תחילה הפחתה של 5%-10% בתעריף, ובהמשך 15%-20%; הפוטנציאל של התחום מוערך בכ-6 גיגה-ואט
בעשור הקרוב