ריבית פיגורים היא ריבית מוגברת המוטלת על חייב שאיחר בתשלום חוב, מעבר לריבית הרגילה או המוסכמת בהסכם ההלוואה. מטרתה לפצות את הנושה על העיכוב בקבלת הכספים ולשמש תמריץ לחייב לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לפירעון.
ריבית פיגורים נפוצה בהסכמי הלוואה,
במשכנתאות, בחובות לרשויות המדינה ובחיובים לגופים עסקיים, כאשר שיעורה נקבע לרוב מראש בחוזה או על פי הוראות חוק, ולעיתים מוגבל בתקרה חוקית כדי למנוע ניצול לרעה של חייבים.
בתי המשפט מוסמכים במקרים מסוימים להפחית ריבית פיגורים שנקבעה
בחוזה, אם מצאו כי מדובר בריבית מופרזת שאינה תואמת את היקף הנזק שנגרם בפועל לנושה כתוצאה מהאיחור בתשלום.
הצטברות ריבית על חוב שלא שולם עלולה להכפיל את הסכום המקורי, ולכן בתי המשפט בוחנים את סבירותה בתיקי הוצאה
חייב שעומד בצו תשלומים פטור מדמי הפיגורים שנוספים לחוב כל שלושה חודשים. השיעורים של הרבעון, המועדים, המסמכים, התקרה של 3 שנים, ומחשבון שמראה מתי ייסגר התיק ובכמה
כך קבעה ועדת הכלכלה, לאחר בקשת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שאומר: "איחור בתשלום לדירה הוא לא בסיס לעושק – לא יתכן שקבלן יגבה ריבית גבוהה יותר ממה שהוא משלם"; ריבית הפיגורים המרבית לא תעלה על הריבית שגובה הבנק בו מנהל הקבלן את חשבונו; התיקון יכנס לתוקף בעוד כחודש ויחול על חוזים חדשים
בדרך ל"שיקום כלכלי" מרסקים את הנושים: אסור ששיקום כלכלי של חייבים יבוא על חשבון הנושים, שאינם בהכרח גופים מוסדיים אלא בסה"כ אזרחים שמנסים להתפרנס בכבוד. אולי במקום למחוק חובות על חשבון מי שנתן את ההלוואה כדאי פשוט לחנך את הציבור לא להיכנס לחובות?
