גיל הפרישה הוא הגיל שבו עובדים זכאים או נדרשים לפרוש מעבודתם ולהתחיל למשוך את חסכונותיהם הפנסיוניים, והוא נושא רגיש בעל השלכות כלכליות וחברתיות. העלאת גיל הפרישה, במיוחד לנשים, מעוררת ויכוח בין הצורך לשמור על יציבות מערכת הפנסיה לבין הפגיעה בעובדים. בעמוד
זה מסוקרים השינויים בגיל הפרישה והחקיקה סביבם, ההשלכות על גובה הקצבה הפנסיונית, סוגיית התעסוקה של עובדים מבוגרים, ההשוואות הבינלאומיות והדרך שבה תוחלת החיים הגדלה והאיזון התקציבי של מערכת הפנסיה מעצבים את הדיון על עתיד הפרישה בישראל.
גובה החיסכון
שנצבר בקרן פנסיה תלוי ישירות במספר שנות העבודה, ולכן שינוי בגיל היציאה משפיע גם על שוק העבודה, על היקף המועסקים המבוגרים ועל היציבות התקציבית
של מערכת הגמלאות.
בכל עשור יש פעולה אחת שמשפיעה יותר מכל השאר, ובכל עשור יש החלטה שנסגרת אם מחכים. מדריך מעשי לפי שלב חיים, כולל ההפרש של 2.1 מיליון שקל בין חוסך שהתחיל בגיל 25 לחוסך זהה שהתחיל בגיל 35
לאחר שנים של דיונים, ודחיות אינסופיות האוצר קבע כי גיל הפרישה של נשים יעלה בהדרגה עד 2032; החל מ-2038 תתבצע העלאה אוטומטית בגיל הפרישה, גם לנשים וגם לגברים בהתאם להארכת תוחלת החיים - השאלה כמובן אם זה יעבור גם בכנסת
רוני הלמן, יו"ר איגוד הפנסיה הישראלי באיגוד לשכות המסחר, מתייחס להתנהלות המדינה כיום בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני של הציבור במשק, וממליץ כיצד ראוי לנהוג על מנת לעלות את גובה הקצבה החודשית בגיל פרישה
ראיוןTV