לאחר שנים של אינספור דיונים, והבטחות מצד הממשלות המתחלפות, חוק ההסדרים החדש כולל בתוכו את העלאת גיל הפנסיה לנשים מ-62 ל-65, והשאלה כמובן אם זה יעבור גם בכנסת או שייתקע בגלל חברי כנסת (ובעיקר חברות כנסת) פופוליסטיים שיתקעו מקלות בגלגלים.

למה בעצם צריך להעלות את גיל הפרישה לנשים? בקצרה - כי יש כאן תנועת מלקחיים: מצד אחד תוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, ומנגד הן פורשות 5 שנים מוקדם יותר משוק העבודה, וצריך גם לזכור שבגיל הפריון הן יוצאות לחופשות לידה, שגם פוגעות בצבירת הכספים שלהן. כלומר הפנסיה צריכה לשמש אותן להרבה יותר שנות מחיה - עם הרבה פחות שנות צבירה (הרחבה בהמשך הכתבה).

העלאת גיל הפרישה תתבצע בתהליך הדרגתי

לפי האוצר, גיל הפרישה לנשים יעלה ל-65 בהדרגה. ההעלאה ל-63 תתבצע בפעימות, העלה של 4 חודשים בכל שנה, וזאת עד שנת 2024. ולאחר מכן, הממשלה תעלה את הגיל בפעימות קטנות יותר- העלאה של 3 חודשים בכל שנה עד שנת 2032. ובנוסף, הממשלה קבעה כי ההעלאה תתבצע באופן אוטומטי החל מיולי 2038, אחת שלוש שנים תתבצע העלאה אוטומטית של גיל הפרישה.

במסגרת העלאה האוטומטית גיל הפרישה צפוי להגיע ל-67, השווה לגיל הפרישה של גברים. ולכן, העלאת גיל הפרישה תתבצע באופן אוטומטי גם לגברים. למעשה, גיל הפרישה יעלה בהתאם להארכת תוחלת החיים. 

• פטור ממס על פנסיה - כל מה שצריך לדעת
• בקרוב מס חדש - "הכסף בקופה של ביטוח לאומי ייגמר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בניגוד לעולם: בישראל נשים פורשות קודם משוק העבודה

נשים בישראל חוות בעיה קשה בכל מה קשור לפנסיה, כאמור, גיל הפרישה של הנשים הוא 62, מול 67 אצל הגברים - אך באותה נשימה צריך לזכור שנשים חיות יותר מגברים, תוחלת החיים של הנשים בישראל עומדת על 84, ביחס לגברים שחיים בממוצע עד גיל 80. רק בשביל לסבר את האוזן, ברוב מדינות ה-OECD גיל הפרישה של נשים וגברים זהה, או דומה מאוד. בשורה תחתונה: נשים חיות יותר, וחוסכות פחות - הן אמורות להסתדר יותר שנים מהגברים, אך הן עדיין יוצאות לפנסיה חמש שנים קודם.

לפי הנתונים שהוצגו בוועדת הכספים של הכנסת, נשים נפלטות משוק העבודה מגיל 55 ומעלה, והן יוצאות להפסקות עבודה ארוכות יותר ביחס לגברים - כאשר הן יוצאות לחופשת לידה, לעיתים קרובות הן נשארות עם התינוק בבית מעבר לתקופת חופשת הלידה הרצויה, ובאותה תקופה לא מופרש להן סכום לקופת הפנסיה.

בנוסף, נשים עובדות במשרות חלקיות ("משרות אם"), ומרוויחות פחות, ומכאן גם החיסכון הפנסיוני נחתך. בנוסף, ביחס לגברים נשים חוות אפליות שכר, כאשר הן מועסקות בתפקיד זהה לתפקיד של גבר, והן גם פחות מכהנות בתפקידים בכירים. ובנוסף, יש נשים מוחלשות, שמועסקות בתפקידים שוחקים ושבקושי מצליחות לסגור את החודש.

• כאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
• כשלקוח שוכח איפה הכסף מושקע: איך מתמודדים עם לקוחות דמנטיים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה: איך בוחרים ומה ההבדלים?

במילים פשוטות: ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך הסכום שנחסך בקופה הפנסיונית גבוה יותר - למעשה, הפער בחסכון המצטבר של נשים מול גברים יכול להסתכם במאות אלפי שקלים (כלומר: מאות עד אלפי שקלים פחות בכל חודש בפנסיה), והעובדה שגיל הפרישה של נשים מוקדם ביחס לגברים, רק פוגע בהן יותר בסופו של דבר. 

נושא הארכת גיל הפרישה של נשים החל להתדיין כבר בשנת 2000, במסגרת וועדה ברשות פרופ' שושנה נתניהו. הוועדה המליצה להעלות את גיל הפרישה של נשים מ-60 ל-67 בתהליך הדרגתי שימשך כעשור (היה אמור להסתיים ב-2011), ולהעלות את גיל הפרישה של גברים מ-65 ל-67. כאמור, ההמלצה של הגברים יושמה במלואה, בניגוד להמלצה על הנשים, שגיל הפרישה שלהן עלה ל-62 בלבד.

אך זו לא הוועדה היחידה שהמליצה בנושא, בשנת 2011 וועדת ניסן המליצה להעלות את גיל הפרישה של נשים ל-64 בשנת 2017, ובשנת 2026 להעלות אותה שוב לגיל 67 - גם המצלה זו לא יושמה. נקווה שהפעם הבעיה תפטר סופית, ללא דיונים מתישים ודחיות נוספות.

קיצוץ בקרנות הוותיקות? פתרון ביניים שאינו פותר את הבעיה

אי העלאת גיל הפרישה לנשים היא שמעלה כל פעם מחדש לשולחן את פתרון הביניים של קיצוץ בקרנות הוותיקות, וזאת עקב הגירעון האקטוארי (מאזן נכסי הגוף המבטח כולל הכנסות עתידיות מול סך ההתחייבות לעמיתים) של אלה, הנמשך כל עוד נשים שיכולות להמשיך לעבוד מוצאות לפניה 62 והופכות ממפרישות לקצבה למקבלות קצבה.

במרץ 2020 גמלאי התעשייה האווירית החברים בקרנות הוותיקות הגישו עתירה לקרנות ולבית המשפט, במסגרתה דרשו ממשרד האוצר ורשות שוק ההון להורות על ביטול הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות שלהם, ולמעשה למצוא פתרון אחר, שיאזן את הגירעון. שר האוצר היוצא ישראל כ"ץ דחה כבר פעמיים קיצוץ של 2%. הסוגיה נדחית פעם נוספת ומועברת משר אוצר אחד לאחר - כי אף אחד לא באמת רוצה לקצץ בקצבאות ולהסתבך עם הפנסיונרים - וההחלטה האומללה הזו מרעה עם הנשים בישראל.

תאריך הדחייה האחרונה צפוי לפוג בסוף שנת 2021, ולפי חוק ההסדרים החדש האוצר לא צפוי להאריך אותה עוד. כלומר, במידה וגיל הפרישה של נשים לא יעלה עד סוף השנה, קרנות הפנסיה הוותיקות יאלצו לשלוח ידם לקצבאות הגימלאים, ולקצץ 2%. 

האם זה יעבור בכנסת?

אז האוצר רוצה לקדם את העלאת גיל הפרישה לנשים כבר שנים רבות. אבל בסופו של דבר הוא תמיד נתקע בחומה של חברי כנסת (ובעיקר חברות כנסת) שמונעים את השינוי הזה בשוק העבודה. חברי הכנסת הפופוליסטיים הללו יודעים כמובן את הנתונים אבל אם אפשר להיות פופוליסט אז זו תמיד אופציה מועדפת על מי שצריכים להיבחר כאן ועכשיו - ופחות מטריד אותם מה יקרה בעוד שנים רבות, כשהם כבר לא יהיו בשטח.