מס ערך מוסף הוא מס עקיף המוטל על העסקה ולא על הרווח, ונגבה בכל חוליה בשרשרת הייצור והשיווק תוך קיזוז מס התשומות. בישראל הוא אחד ממקורות ההכנסה הגדולים של המדינה, ולכן שינוי בשיעורו משפיע ישירות על הגירעון ועל כיס הצרכן. העלאה של אחוז אחד מתגלגלת למחירי
מוצרים ושירותים ונמדדת במדד המחירים לצרכן, ולכן היא נחשבת לצעד רגרסיבי שפוגע יותר במשקי בית חלשים. החוק כולל מסלולים מיוחדים: עוסק פטור, מס בשיעור אפס על יצוא, פטור על השכרת דירת מגורים למגורים, וחיוב
מיוחד ביבוא שירותים מחוץ לישראל. מחלוקות רבות מגיעות לבתי המשפט בשאלת סיווג העסקה ובניכוי תשומות, וההכרעות בהן מעצבות את מדיניות רשות המסים.
אחרי שנים של גבייה שנויה במחלוקת והליכים ייצוגיים מורכבים, אישר בית המשפט המחוזי הסדר פשרה חשוב מול רשות מקרקעי ישראל ורשות המסים. הקבלנים יזכו להשבה של 8.5% מהוצאות פיתוח נוספות ששולמו מ-2022, תוך קביעה ברורה של כללי המשחק לעתיד והכרה בסתירה בעמדת
המדינה בין מס רכישה למע"מ
