השכר הממוצע במשק

השכר החציוני הוא המשכורת שחצי מאזרחי ישראל מקבלים יותר ממנו וחצי פחות ממנו. הוא משקף את המציאות הרבה יותר מאשר השכר הממוצע (שמקבל עיוות כלפי מעלה בגלל מקבלי שכר גבוה); שכר חציוני נטו הוא הכסף שנכנס בפועל לבנק של אנשים אמיתיים אחרי מסים. מי היחידים שמפרסמים את הנתון החשוב הזה (אחרי בקשות של ביזפורטל) ולמה הלמ"ס לא מפרסמת אותם?

נתוני הלמ"ס מראים כיצד דווקא הסגרים בעקבות הקורונה הזניקו את השכר הממוצע - בצורה מעוותת; השכר החציוני מייצג יותר טוב את השינוי האמיתי אך בלמ"ס מוכנים לפרסם אותו רק פעם בשנה

ניתן לראות בנתוני הלמ"ס כיצד דווקא הסגרים בעקבות הקורונה הזניקו את השכר הממוצע - בצורה מעוותת - וכי מאז פתיחת המשק השכר הממוצע דווקא יורד

השכר ברוטו בשנת 2020 עמד על כ-11 וחצי אלף שקל. אך השכר הממוצע לא מספר את הסיפור האמיתי; מעבר להייטק, בישראל משתלם לעבוד במגזר הציבורי, בבנקים ובביטוח - אבל הרבה פחות בחינוך או ברווחה

עם היציאה מהסגר השני חזרו למעגל העבודה עובדים בשכר נמוך שהסיטו את הממוצע כלפי מטה. מספר משרות השכיר עדיין היה נמוך ב-13% מהנתון בנובמבר של 2019, עקב המופטרים והמוצאים לחל"ת שטרם שבו לעבוד. גם בתחום ההייטק נצפתה חזרה של עובדים בדרגות שכר נמוכות

על פי נתוני הלמ"ס המשכורת הממוצעת עמדה על כ-10,850 אלף שקל בחודש ספטמבר; תחום ההיי-טק ממשיך להוביל עם שכר ממוצע של 23 אלף שקל

אולי כעת הגיעה העת לשאול - למה ענפים "נשיים" כמו חינוך, בריאות או עבודה סוציאלית הם תמיד פחות מתגמלים, ולמה באמת נשים לא הולכות להייטק?

הלמ"ס פרסם את נתוני השכר הממוצע לשכירים במשק, והמסקנות העיקריות הן שכדאי לעבוד בתחום הנדל"ן, ושחוק שכר הבכירים לא מונע מעובדי הבנקים לקבל משכורות עתק | ניתוח

נתונים אלו מתבססים על שקלול כ-3.18 מיליון משרות שכיר המדווחים על ידי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי