מיסוי הוא המנגנון שבאמצעותו גובה המדינה כספים מהאזרחים ומהחברות כדי לממן את פעילותה - שירותים ציבוריים, תשתיות, ביטחון, בריאות וחינוך. מערכת המס בישראל נחלקת לשני סוגים עיקריים: מסים ישירים, המוטלים על הכנסה ורווח (מס הכנסה ליחידים ולחברות, מס רווחי
הון, מס שבח), ומסים עקיפים, המוטלים על צריכה ועסקאות - ובראשם המע"מ, מס קנייה ומכס.
עבור המשקיע, למיסוי השפעה ישירה על התשואה נטו. רווחים ממניות,
מאיגרות חוב, מריבית ומדיבידנד חייבים במס רווחי הון, וגובה המס - וכן הטבות ופטורים כמו קרנות השתלמות, קופות גמל וחיסכון פנסיוני - משפיע במידה רבה על כדאיות ההשקעה ועל אופן בנייתו של תיק ההשקעות.
מדיניות המיסוי היא כלי מרכזי בידי הממשלה: העלאות או הורדות
מסים משפיעות על הכנסות התקציב, על היוקר המחיה, על התמריצים לעבודה ולהשקעה ועל חלוקת ההכנסות במשק. רשות המסים אחראית על גביית המסים ואכיפתם, ושינויי חקיקה בתחום - כמו עדכון מדרגות מס או הטלת מסים חדשים
- נמצאים תדיר במוקד הדיון הכלכלי והפוליטי.
משרדי האנרגיה, הכלכלה ורשות המסים מקדמים תמריצים לחברות צמיחה בשלבי המעבר למסחור; התוכנית כוללת התאמת זיכוי המס למשקיעים והרחבת הטבות במסגרת רפורמת המיסוי של ה-OECD
קובע לראשונה: החוקתיות של הפגיעה בזכות הקניין תיבחן רק אם לחוק המדובר לא יהיו מאפיינים של "מס טוב" - וגם אז ייתכן מאוד שייקבע שהוא עומד בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו; נדחו עתירות לביטול המס על רווחים כלואים
ביהמ"ש העליון אישר את ההסדר בעניינו של נחום פרסר, שניכה חשבוניות פיקטיביות ב-108 מיליון שקל והתחמק ממס ב-22 מיליון שקל. העונש שגזר ביהמ"ש המחוזי היה 30 חודשי מאסר
חיריה אבו-זיאד טענה בערעור מס, שהארוס מימן את הבית שרכשה, למרות שנפרדו - ולאחר מכן שיפצה אותו ב-1.5 מיליון שקל ממקורות לא ידועים. בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים