עישון הוא הרגל צריכת טבק הכרוך בסיכונים בריאותיים משמעותיים, ובהם מחלות לב, מחלות ריאה וסוגי סרטן שונים. משרדי בריאות ברחבי העולם, ובהם משרד הבריאות הישראלי, פועלים באמצעות רגולציה, מיסוי והסברה לצמצום שיעורי העישון באוכלוסייה.
בישראל, כמו במדינות
רבות אחרות, הוטלו לאורך השנים מגבלות הולכות וגדלות על פרסום מוצרי טבק, על עישון במקומות ציבוריים ועל מכירת סיגריות לקטינים, זאת לצד עליות במיסוי המוטל על מוצרי טבק וסיגריות.
בשנים האחרונות התפתח גם שוק מוצרי הטבק החלופיים, ובהם סיגריות
אלקטרוניות ומוצרי חימום טבק, שעוררו דיון ציבורי ורגולטורי סביב מידת הסיכון הבריאותי שלהם בהשוואה לסיגריות מסורתיות, ולגבי האופן שבו יש להסדיר את מכירתם ופרסומם. ארגוני בריאות ציבורית מדגישים כי עלות הטיפול הרפואי במחלות הקשורות לעישון מהווה נטל
כלכלי משמעותי על מערכת הבריאות הציבורית, מה שמחזק את הטיעון בעד מיסוי מוגבר על מוצרי טבק. מחקרים מצביעים על קשר בין עליית מחירי הסיגריות לירידה בשיעורי הצריכה, בפרט בקרב בני נוער וצעירים.
מיסוי הטבק ומגבלות הפרסום משפיעים על הכנסות המדינה
ועל יצרניות הסיגריות, בעוד עלויות הטיפול הרפואי מעמיסות על מערכת הבריאות ועל תקציבי הביטוח הפרטי של משקי הבית.
אין כיום כדור שהוכח כמאריך חיים לאנשים בריאים, אבל יש קבוצה של הרגלים שחוזרת שוב ושוב במחקרים גדולים: פעילות גופנית, הימנעות מעישון, תזונה טובה, שינה, קשרים חברתיים, ניהול סטרס ושמירה על מדדים מטבוליים. מחקר גדול בקרב יוצאי צבא בארה"ב מצא פער של יותר מ-20
שנות חיים בין מי שאימצו את מכלול ההרגלים לבין מי שחיו בקצה השני
