התעשייה האווירית (תע"א) היא חברת התעופה והחלל הביטחונית הגדולה בישראל, בבעלות מלאה של המדינה, והיא מעסיקה אלפי עובדים ונחשבת לאחת מהתעשיות הביטחוניות המובילות בעולם. החברה עוסקת בפיתוח וייצור של מטוסים ומערכות אוויריות,
לוויינים, מערכות הגנה אווירית ומל"טים, לצד פעילות אזרחית של הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען.
בין מוצריה הבולטים נמנים מערכת ההגנה האווירית "חץ" (שפותחה בשיתוף בואינג), הטיל "ברק 8", מל"טים מסוג הרון ו-HAROP ומערכות רדאר מתקדמות. בתחום החלל
מייצרת החברה את לווייני "עופק" הביטחוניים ואת לווייני התקשורת "עמוס", והיא משתפת פעולה עם יצרניות בין-לאומיות כמו אמבראר הברזילאית.
לאורך השנים נדונה הנפקת מניות התעשייה האווירית בבורסה, מהלך שהתעכב מסיבות פוליטיות וכלכליות. ביצועי החברה מושפעים מהיקף
ההזמנות הביטחוניות, מעסקאות היצוא ומהמתחים הגלובליים המגבירים את הביקוש למערכות הגנה. לצד אלביט מערכות ורפאל, מהווה תע"א עמוד תווך של התעשייה הביטחונית הישראלית ותורמת משמעותית ליצוא ולתעסוקה במשק.
התעשייה האווירית פועלת
בשלוש זירות עיקריות — אווירית, ימית וחלל-סייבר — ומרכזת תחתיה חטיבות וחברות-בת בתחומי הרחפנים, המערכות האלקטרוניות והלוחמה האלקטרונית. בשנים האחרונות רשמה החברה גידול בהכנסות ובצבר ההזמנות על רקע ההתחזקות בביקוש העולמי למערכות הגנה אווירית ולמל"טים, לצד חתימת
עסקאות יצוא גדולות באירופה ובאסיה.
המינוי של פרץ אושר ע"י הממשלה, למרות שהוועדה למינוי בכירים פסלה אותו - את המינוי הובילו שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן; שלושה שרים בחרו להימנע מההצבעה: מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ ותמר זנדברג
כך עולה ממכתבי האשמות חריפות בין שר הדיגיטל דוד אמסלם ליועמ"ש אביחי מנדלבליט שמשיב בטונים צורמים; עם זאת מדובר גם בחסיון שנדרש בעקבות פעילות חשאית של התעשייה אווירית
חתמה על מזכר הבנות שלפי ההערכות יהיה בכמה מאות מליוני דולרים, להקמת אתר הסבות חדש שבתכנון יסב כ-6 מטוסי בואינג בשנה ממטוסי נוסעים למטען שימוקם בשדה התעופה אינצ'און הסמוכה לסיאול שבדרום קוריאה, בשת"פ עם חברת שארפ טכניקס
מחדל ההנפקה של התעשייה האווירית - עוצמים עיניים לסחטנות של הוועד, מרפדים את העובדים ומנפיקים בחצי מחיר; אם התעשייה האווירית היתה חברה למטרת רווח ולא למטרת העובדים, כל משפחה ממוצעת היתה מרוויחה הרבה כסף מהשבחה של החברה ומדיבידנדים
