אינפלציה

אינפלציה היא קצב העלייה הכללי של מחירי המוצרים והשירותים במשק לאורך זמן, תופעה השוחקת את כוח הקנייה של הכסף. כאשר קיימת אינפלציה, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים מבעבר. מדידת האינפלציה נעשית בדרך כלל באמצעות מדד המחירים לצרכן, העוקב אחר שינויי המחירים של סל מוצרים ושירותים המייצג את הצריכה של משק הבית הממוצע.
אינפלציה נגרמת ממגוון סיבות: "אינפלציית ביקוש", כאשר הביקוש במשק עולה על ההיצע; "אינפלציית עלויות", כאשר מחירי חומרי הגלם, האנרגיה או השכר עולים; וכן הרחבה מוניטרית מוגזמת, שמשמעה הזרמת כמות גדולה מדי של כסף לכלכלה. רמת אינפלציה מתונה ויציבה נחשבת לבריאה למשק, אך אינפלציה גבוהה ובלתי צפויה פוגעת בתכנון הכלכלי ובחיסכון.
המאבק באינפלציה הוא מתפקידיהם המרכזיים של הבנקים המרכזיים, ובהם בנק ישראל. הכלי העיקרי לכך הוא הריבית: העלאת הריבית מייקרת את האשראי, ממתנת את הביקוש ובולמת את עליית המחירים, אך עלולה גם להאט את הצמיחה. רוב הבנקים המרכזיים מציבים יעד אינפלציה - בישראל, טווח של 1% עד 3% בשנה - כעוגן למדיניות המוניטרית.
לאינפלציה השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת: היא פוגעת בעיקר בבעלי הכנסות קבועות ובחוסכים, מגדילה את יוקר המחיה, ומשפיעה על שערי המניות, האג"ח והמטבעות. גל האינפלציה העולמי שהתפרץ בעקבות משבר הקורונה והמלחמות בתחילת העשור הנוכחי הוביל בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובהם הפדרל ריזרב, להעלות ריבית בחדות במטרה לרסן את עליית המחירים.
מעבר לים
"הנורמלי החדש": האם צריך להתרגל לאינפלציה של מעל 5% בטווח הארוך?מאקרו: נתונים טובים שמפורסמים לאחרונה מעוררים תקווה שמשבר האינפלציה מתקרב לסיומו, אך אין לחגוג מוקדם מדי; ואולי האינפלציה בטווח הארוך דווקא תשאר גבוה יותר ממה שהתרגלנו? מיקרו: האם השקעה בתעודת סל המשלבות דיבידנד וצמיחה עדיפה על פני השקעה במדד ה-SP500?- התוצר הלאומי הגולמי של סין עוקף את התחזיותהתוצר עלה ב-4.5%, בכך עקף את צפי האנליסטים שעמד על 3.4%. "נתוני ההשקעה בנכסים קבועים והייצור התעשייתי היו פחות מעוררי השראה, כששניהם פספסו את הציפיות והדגישו את האתגרים העומדים בפני הכלכלה השנה"
- שוק האג"ח מתרגש יותר מהירידה באינפלציה מאשר ההודעה של מודי'ס: המק"מ בעלייההורדת תחזית הדירוג של מודי'ס היא כמובן לא בשורה טובה, אבל היא לא סוף העולם והיא היתה גלומה במחירים; השאלה אם יהיו ירידות דירוג בהמשך והשאלה החשובה יותר - עד כמה החודשים האחרונים היו קשים לכלכלה?
- למה מתכוונים כשמדברים על PCE, CPI ו-HICP? על המושגים החשובים שמניעים את הבנקים המרכזייםעל רקע הסביבה המאקרו-כלכלית הקשה, הנתונים הכלכליים שיוצאים מהשוק מדי חודש נותנים את הטון לבכירי הבנקים המרכזיים ובאים לידי ביטוי בהעלאות הריבית; מה המשמעות שלהם?
- הפרוטוקולים של פגישת הפד' מגלים - צפי למיתון בינוני מאוחר יותר השנהלמרות משבר הבנקים שהחל לפני החלטת הריבית הקודמת של וועידת השוק החופשי, כל חברי הוועדה הסכימו על כך שיש להעלות את הריבית ב-0.25%; צפי לצמיחה של 0.4% ב-2023
- האינפלציה בארה"ב - 5%, טוב מהצפי; מדד הליבה עלה בהתאם לתחזיותמדד המחירים לצרכן עלה מחודש פברואר לחודש מרץ ב-0.1%, הצפי היה ל-0.2%; הסבירות להעלאה נוספת של 0.25% יורדת
- לקראת נתוני האינפלציה - השורטים על ה-S&P 500 בשיא של 12 שנהמשבר הבנקים מצד אחד עם אינפלציה דביקה מצד שני מפחידים את רוב המשקיעים - אלו שמנסים לחזות את מצב השווקים בעתיד הקרוב מהמרים שהסיכון כרגע גבוה במיוחד
- קרן המטבע - הכלכלה העולמית לקראת הצמיחה הנמוכה ביותר מאז 1990בארגון צופים כי התמ"ג במדינות המפותחות בשנה הקרובה יעמוד בממוצע על 1.3% בלבד בשנה הקרובה, מחצית מהצמיחה של 2022; המדינות המתפתחות צפויות להציג צמיחה של 3.9% ב-2023; מה המצב בישראל?
- האינפלציה בסין הפתיעה בירידה - אבל במקרה שלה זה לא סימן טובהמדד ירד ב-0.3% בחודש מרץ והאינפלציה במדינה רושמת עליה שנתית של 0.7% (ירידה מ-1%), כאשר היעד הוא 3%; גם מדד המחירים ליצרן רשם ירידה של 2.5%; הבנק המרכזי במדינה הוריד במפתיע את הריבית ב-0.25% בחודש שעבר כדי לתמרץ את הכלכלה. הריבית עומדת על 3.65%
- חגיגת עליות ברבעון הראשון של השנה? רוב המניות בכלל לא השתתפולמרות האופטימיות מהעליות של השווקים עד כה, על אף משבר הבנקים, יכול להיות שדווקא יש ממה לחשוש - לא בטוח שהבסיס לאותן העליות מספיק יציב