תשתיות

על הסכסוך בין המדינה לחברות התשתיות, על ההערכה שפרויקטי תשתית ידחו ועל העתיד לטווח בינוני-ארוך

חברת הבת אופק-אתרים תבצע את העבודות בטיילת תל אביב שצפויות להימשך כ-3 שנים

סקטור התשתיות נחשב לדפנסיבי ויציב אבל מושפע מאד מרמת הריבית ומרגולציה; האם לאחר שנים של תשואות מאכזבות נוצרה נקודת כניסה מעניינת לאור הצפי להורדת הריבית? מהם הגורמים המשפיעים על מניות הסקטור ואיך משקיעים? 

החברה הנרכשת מייצרת בין היתר פתרונות לטיפול באוויר ואוורור תעשייתי, המשמשים בין היתר, בתעשיות מתקדמות כגון תעשיית המוליכים למחצה, חוות שרתים, הייטק, חקלאות, תחנות כוח, מינהור ומתקני התפלה

הקבוצה מעריכה כי עלייה או ירידה של כל 1% במטבע הניגרי - הניירה - אל מול הדולר והשקל, עשויים להקטין או להגדיל את הרווח וההפסד בכ-3 מיליוני שקלים בהתאמה

מצד אחד - פרויקט תשתית מביאים לצמיחה, מצד שני - הכי קל לצמצם בהם לתקציב המלחמה; בענף מעריכים - יעברו יותר ל-BOT, תהיה ירידה בתקציבים בהמשך שתתבטא בביצועים ב-2026

מאקרו: כלכלת ארצות הברית ממשיכה להפגין עוצמה, זו של סין מפתיעה לטובה - האם זה אמיתי? מהמקרו למיקרו: איך הריבית הגבוהה "חיסלה" את סקטור התשתיות מיקרו: אסטרטגיית לונג-שורט מעניינת

אלקטרה תקים ותתפעל מערכות פניאומטיות לפינוי אשפה ביבנה. ההסכם ממצטרף להסכמים דומים שחתמה החברה בתל אביב וביהוד מונוסון

לדברי ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, "את מה שאנחנו עושים היום היינו צריכים לעשות לפני 15 ו-20 שנה, בכדי למנוע את הכאוס שקורה היום בגוש דן". חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, טוען "אם המדינה לא תתעורר ותבין שכדי לייצר פרויקטים צריך להסיר חסמים, זה לא יקום"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר טוען כי מדינת ישראל נמצאת הרבה מאחור בכל הקשור לתשתיות וכי "כדי להדביק את הפער צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות". לטענתו נתב"ג לא עומד בעומס והצפי הוא שעוד 7 שנים הפעילות בנתב"ג תהיה כפולה "וזה יצור פקק עצום שכולנו נשלם עליו"