ארצות הברית היא הכלכלה הגדולה בעולם, והדולר משמש מטבע העתודה המרכזי של הסחר והחוב הבינלאומי. החלטות הריבית של הבנק המרכזי, נתוני התעסוקה והאינפלציה ותשואות אגרות החוב הממשלתיות מתמחרים מחדש כמעט כל נכס פיננסי, מתל אביב ועד טוקיו.
מרבית שווי השוק
של המניות הנסחרות בעולם מרוכז בוול סטריט, ולכן חוסכים ישראלים חשופים אליה דרך קרנות מחקות ותיקי פנסיה. מדיניות המכסים, גובה החוב הפדרלי ומסלול הריבית
הם הצירים שסביבם נעים השווקים, לצד השאלה כמה איתנה המעצמה באמת.
ההון החציוני של משקי בית בני 75 ומעלה זינק ל-505 אלף דולר, פי 15 מזה של הצעירים; העשירון העליון התעשר ב-31%, בעוד שמשקי הבית בתחתית סולם ההכנסות איבדו הון. סקר חדש של הפד חושף את הפערים שמאחורי הכלכלה האמריקאית, ואת היתרון הגדול של מי שהחזיק במניות
ובנדל"ן במשך עשרות שנים
שר האוצר האמריקאי הוא מולטי-מיליונר: בגילוי הכספי החדש דיווח בסנט על נכסים בשווי 228 מיליון דולר לפחות ועל הכנסה של יותר מ-5 מיליון דולר ב-2025. שלושה מחשבונות הבנק שלו מחזיקים יותר מ-50 מיליון דולר כל אחד, ולצדם בית בבהאמה, אמנות והשקעות פרטיות. לפני
הכניסה לתפקיד הוא דיווח על 521 מיליון לפחות, והפער נובע בעיקר מצורת הדיווח ומהמכירות שביצע עם כניסתו לממשל
שיטפונות, שריפות ועליית מפלס הים כבר נכנסים לניתוח האשראי של ערים ומדינות בארה"ב. צורכי התשתית לעשור הקרוב מוערכים ב-9.1 טריליון דולר, הסיוע הפדרלי עשוי להצטמצם והפער בין עיר שמשקיעה מראש לעיר שדוחה את הטיפול יכול להגיע גם למחיר שהיא משלמת על החוב
לנאר, אחת מבונות הבתים הגדולות בארה"ב, ממשיכה להעניק לרוכשים הטבות וסבסוד מימון בהיקף שמגיע לכ-12% ממחיר הבית כדי לשמור על קצב המכירות; אלא שסביבת הריבית הגבוהה ממשיכה ללחוץ על הביקוש, ההזמנות ירדו ב-9%, והרווח הרבעוני נחתך ביותר מחצי ל-284 מיליון דולר
משרד ההגנה האמריקאי מזרים 450 מיליון דולר ליצרנית הטונגסטן האמריקאית היחידה, מקבל אופציה על עד 19.9% מהמניות ומתחייב לרכישות של עד 2 מיליארד דולר. המניה קפצה 33% ביום אחד, אבל בין ההודעה לבין מתקן זיקוק פועל יש עוד כמה שנים וכמה סיכונים
נשיאת הבנק המרכזי האירופי אמרה כי התלות של אירופה במודלים ובתשתיות AI מחוץ ליבשת עלולה להפוך לכלי לחץ במו"מ על מכסים ומסים דיגיטליים; ארצות הברית מחזיקה בכשלושה רבעים מכוח המחשוב העולמי ל-AI, לעומת 5% בלבד שנמצאים בידי אירופה, וסגירת הפער בתשתיות עשויה
לעלות עד 600 מיליארד אירו
הקרן אינה מחזיקה מזומן אלא אגרות חוב ממשלתיות, וכל פדיון שלה מעביר חוב מהחזקה פנימית להחזקה ציבורית שצריכה למצוא קונה בשוק; ובמקביל, ביטול תקרת השכר מכניס כסף אבל גם מגדיל את ההתחייבות העתידית, מפני שהקצבה מחושבת לפי מה ששילמת
ארה"ב מטילה עוד ועוד סנקציות על בנקים, חברות וסוחרים שמעבירים כסף לאיראן, אבל נמנעת בינתיים מהצעד שיכול לפגוע באמת בצינור הכסף של טהרן - סנקציות על בנקים סיניים גדולים שמממנים את רכישות הנפט. זה יכול ללחץ כבד מאוד על איראן, אבל גם לפתוח חזית כלכלית
מול בייג'ין בדיוק כשמחיר הנפט הגיע כבר ליותר מ-100 דולר
מדד המחירים לצרכן בארה"ב יתפרסם בעוד כמה שעות, ימים ספורים לפני החלטת הריבית של הבנק הפדרלי. התחזית היא לאינפלציה שנתית של 3.4%, ובשוק כבר מתמחרים סיכוי של כ-70% להעלאת ריבית. הנפט מעל 107 דולר, תשואות האג"ח מזנקות ובאירופה כבר העלו את הריבית
הנשיא האמריקאי קושר את התשלום לניצחון הרפובליקאים בבחירות האמצע ומבטיח שהכסף יישאר בתוך ארה"ב. התוצאה עשויה להיות זינוק בצריכה, תוספת של כ-0.5% לאינפלציה, ריבית גבוהה יותר והגדלה נוספת של החוב שכבר חצה 40 טריליון דולר