פרופ' אמיר ירון

פרופ' אמיר ירון הוא כלכלן ישראלי
המכהן כנגיד בנק ישראל וראש הוועדה המוניטרית של הבנק. ירון, שמונה לתפקידו לראשונה
בדצמבר 2018, מכהן כעת בקדנציה השנייה שלו לאחר שמינויו הוארך בדצמבר 2023. קודם למינויו הציבורי, כיהן כפרופסור מן המניין לבנקאות ומימון בבית הספר למנהל עסקים "וורטון" באוניברסיטת פנסילבניה, והוא מומחה בעל שם עולמי במקרו-פיננסים, תמחור נכסים וניהול סיכונים פיננסיים.
כנגיד הבנק המרכזי, להחלטותיו של
ירון יש השפעה מכרעת על המשק המקומי ועל שוקי ההון בישראל. המדיניות המוניטרית שהוא מוביל - ובראשה קביעת גובה ריבית בנק ישראל
וההתערבות בשוק מטבע החוץ - מנווטת את סביבת האינפלציה, משפיעה על חוזקו של השקל, וקובעת את עלויות האשראי והמשכנתאות במשק. בנוסף, מתוקף תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה, ירון מעורב ישירות בעיצוב המדיניות הפיסקלית, תוך מתן המלצות ותחזיות רשמיות בנוגע לתקציב המדינה,
ניהול הגירעון ויחס החוב-תוצר של ישראל.
למידע מלא על אמיר ירון ובנק ישראל
- הריבית עלתה ל-0.35%; צפי ל-1.5% עוד שנה ולאינפלציה של 3.1%ההעלאה גבוהה מההערכות. 3.6% אינפלציה צפויה השנה ו-2% בסוף 23'. צפי ל-5.5% צמיחה ב-22' (ללא שינוי) ו-4.4% בשנה הבאה, נמוך בנק' מתחזית קודמת; המצב הפוליטי מסכן את התחזית; מאינפלציית שכר אין חשש. הנגיד: "המשכנתא תתייקר רק בעשרות ש' בחודש; הריבית - לא כלי לטיפול ביוקר המחיה"
TV
"הסיכוי שהנגיד יתן תחזית ריבית דומה לזו שהשוק מתמחר מאד נמוך"לקראת העלאת הריבית הצפויה בהמשך היום, הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור אומר: "העובדה שהאינפלציה מיובאת אין משמעה שבנק ישראל צריך לא לפעול - והאמת היא שכשמסתכלים על הסביבה הכלכלית אין לו סיבה אחת שלא לפעול. יחד עם זאת צריך לומר שהעלאות ריבית אינן קסם"- הריבית עשויה לעלות ל-0.5% וזו רק ההתחלה; "בסוף השנה אולי תעמוד על 1%"במיטב דש אומרים שהתנאים, כפי שמשתקף מהמחסור בעובדים מוכשרים חרף התעסוקה המהודקת, הלחצים האינפלציוניים שממשיכים וסקר המגזר העסקי תומכים בהעלאת הריבית ל-0.5%; בלידר כותבים שתחזית הריבית של בנק ישראל קדימה חשובה לא פחות, ויתכן שתהיה עד 1.75% בסוף 23'
- נגיד בנק ישראל: "אם הציבור יראה גידול בהיצע מחירי הדיור יושפעו"הנגיד, אמיר ירון אמר במסגרת מסיבת עיתונאים: "נושא ההיצע הוא קריטי, ופה הממשלה עשתה צעדים, גם כמות השיווקים ברבעון האחרון של 2021 עלתה בצורה מהותית. חשוב שתהיה פה וודאות שהציבור יראה שהפעולות של הממשלה מתורגמות להתחלות בנייה, יש פה תהליך ייצורי שלם וצריך לפשט את התהליכים, לייצר וודאות ולהוסיף לזה התחדשות עירונית"
- העלאת ריבית אולי תפגע בצמיחה. שבנק ישראל קודם ימכור מט"חרוב האינפלציה החריגה בישראל מיובאת, העלאת ריבית תקרר אותה - אך ייתכן שגם את הכלכלה שלנו. מה הרציונאל להחזיק ביד אחת מיליארדי דולרים ברזרבות וביד השניה להעלות ריבית ולגרום לעצמך הפסד בפוזיציה? וגם: בניגוד להצהרות הפד לא בטוח שארה"ב תתמודד עם עלויות מימון גבוהות יותר
מאקרו כלכלה
כולם יודעים שהפד לא יכול לנצח את האינפלציה; אם תתקרר זה לא בזכותוהביקושים בארה"ב כ"כ חזקים והבעיה היא בצד ההיצע וגיוס העובדים, כך שהעלאת ריבית אינה איום גדול על הצמיחה, בניגוד למשוואה המקובלת. בישראל על פניו צמיחה של 8.1% תאפשר לנגיד להעלות ריבית ביתר קלות, אך הוא עשוי לראות בה רק תיקון ל-2020
- בנק ישראל: מכרזי רמ"י מייקרים את הדירות – ולא רק באזורי הביקוש
כך תואר בדוח היציבות הפיננסית למחצית השניה של 2021. לפי הבנק, סביר שבטווח הקצר מחירי הדירות לא ירדו ושהשכירות תתייקר - בהיעדר שכירות ממוסדת. על חשיפת הבנקים לתחום: "הסיכון נמוך אך זיהינו את הגדלת התיאבון אליו וירידה באיכות החיתום". בשוק ההון: הסיכון עלה, נמוך בהשוואה בינלאומית
פרשנות
החוצפה של בנק ישראל - העלה את מחירי הדירות ומאשים את רמ"ימחירי הדיור בישראל טסו ב-10.6% השנה כי הציבור בישראל נטל משכנתאות בהיקפי שיא מטורפים שמעולם לא נראו בישראל. הסיבה לזינוק במשכנתאות היא ביטול מגבלת הפריים על ידי בנק ישראל לפני שנה - ועכשיו הוא בא בתלונות לאחרים. אולי תסתכלו בראי?- בנק ישראל בקול קורא לציבור לקבלת עמדות בנוגע ליעד האינפלציהההחלטה התקבלה על ידי הבנק כבר בשנת 2019 אם כי רק כעת ובעקבות קצב שיעור עליית מדד המחירים - שמתקרב כעת לגבולו העליון - החליט הבנק לפרסם את הקריאה
- ירון: האומיקרון לא אירוע מקרו כלכלי; נזק של 2.5 מיליארד ב-20 יוםבדיון בוועדת הכספים אמר הנגיד כי יש לתמוך נקודתית בעסקים שנפגעו וכי הצמיחה תתייצב על 5.5% ב-2022, אך המליץ להכין תוכנית למקרה של הידרדרות לא צפויה