פרופ' אמיר ירון

לדבריו, ככל שציפיות הציבור לאינפלציה מעוגנות ביעד, כך התנהגותו של הציבור, ובפרט קביעת המחירים והשכר, תואמת את היעד ומאפשרת את השגתו למעשה

"בשנות ה-70 האינפלציה הייתה ארוכה ונמשכה 14 שנים, אנחנו לא שם" הוסיף ברננקי, שעמד בראש הפד' במהלך משבר הסאב פריים; נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "ברבעון הראשון של 2023 אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה וברבעון השני היא תתכנס לתוך היעד וזה מה שחשוב; צריך להיזהר מהצמדת שכר" - ושלח רמז עבה למשרד האוצר וההסתדרות

מפקד האוכלוסין הוא ניפוח משרות והטרדת 700 א' ישראלים. למה צריך אותו? על הביצה המקושקשת של אסדרת ענף ההטלה והעיכוב הזמני בלבד בהתייקרות, התגובה של המשטרה לעידן רייכל שמוטב לצחוק ממנה מאשר לבכות, וגם: חרפת הקיצוץ במענק החיילים הבודדים לטובת העסקנים הביטחוניסטים

ההעלאה גבוהה מההערכות. 3.6% אינפלציה צפויה השנה ו-2% בסוף 23'. צפי ל-5.5% צמיחה ב-22' (ללא שינוי) ו-4.4% בשנה הבאה, נמוך בנק' מתחזית קודמת; המצב הפוליטי מסכן את התחזית; מאינפלציית שכר אין חשש. הנגיד: "המשכנתא תתייקר רק בעשרות ש' בחודש; הריבית - לא כלי לטיפול ביוקר המחיה"

לקראת העלאת הריבית הצפויה בהמשך היום, הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור אומר: "העובדה שהאינפלציה מיובאת אין משמעה שבנק ישראל צריך לא לפעול - והאמת היא שכשמסתכלים על הסביבה הכלכלית אין לו סיבה אחת שלא לפעול. יחד עם זאת צריך לומר שהעלאות ריבית אינן קסם"

במיטב דש אומרים שהתנאים, כפי שמשתקף מהמחסור בעובדים מוכשרים חרף התעסוקה המהודקת, הלחצים האינפלציוניים שממשיכים וסקר המגזר העסקי תומכים בהעלאת הריבית ל-0.5%; בלידר כותבים שתחזית הריבית של בנק ישראל קדימה חשובה לא פחות, ויתכן שתהיה עד 1.75% בסוף 23'

הנגיד, אמיר ירון אמר במסגרת מסיבת עיתונאים: "נושא ההיצע הוא קריטי, ופה הממשלה עשתה צעדים, גם כמות השיווקים ברבעון האחרון של 2021 עלתה בצורה מהותית. חשוב שתהיה פה וודאות שהציבור יראה שהפעולות של הממשלה מתורגמות להתחלות בנייה, יש פה תהליך ייצורי שלם וצריך לפשט את התהליכים, לייצר וודאות ולהוסיף לזה התחדשות עירונית"

רוב האינפלציה החריגה בישראל מיובאת, העלאת ריבית תקרר אותה - אך ייתכן שגם את הכלכלה שלנו. מה הרציונאל להחזיק ביד אחת מיליארדי דולרים ברזרבות וביד השניה להעלות ריבית ולגרום לעצמך הפסד בפוזיציה? וגם: בניגוד להצהרות הפד לא בטוח שארה"ב תתמודד עם עלויות מימון גבוהות יותר

הביקושים בארה"ב כ"כ חזקים והבעיה היא בצד ההיצע וגיוס העובדים, כך שהעלאת ריבית אינה איום גדול על הצמיחה, בניגוד למשוואה המקובלת. בישראל על פניו צמיחה של 8.1% תאפשר לנגיד להעלות ריבית ביתר קלות, אך הוא עשוי לראות בה רק תיקון ל-2020

כך תואר בדוח היציבות הפיננסית למחצית השניה של 2021. לפי הבנק, סביר שבטווח הקצר מחירי הדירות לא ירדו ושהשכירות תתייקר - בהיעדר שכירות ממוסדת. על חשיפת הבנקים לתחום: "הסיכון נמוך אך זיהינו את הגדלת התיאבון אליו וירידה באיכות החיתום". בשוק ההון: הסיכון עלה, נמוך בהשוואה בינלאומית